בעולם המשתנה במהירות, גם המרחבים המסורתיים ביותר דורשים חשיבה מחודשת. "תעשיות רהיטים לביא", מובילה תהליך של בניית סדר יום חדש לעיצוב ריהוט לבתי כנסת. אחרי 70 שנות פעילות ובניית ארונות קודש וריהוט ל-7,000 בתי כנסת בארץ ובעולם, גילתה החברה שהיא מהווה גורם משפיע על גישות לעיצוב בתי הכנסת. מוצרים וחומרים שסיפקה לביא לאורך השנים, הפכו לסטנדרטים בעיצוב בתי כנסת. למשל: פעם נהגו לספק כיסאות עם ריפוד אדום או כחול. אלה היו הבדים הזמינים שיכלו לעמוד בדרישות השימוש האינטנסיבי של ריהוט בבתי כנסת. היום עומד לרשותם מבחר ענק של בדים, אבל התפיסה הרווחת בציבור היא שריפוד בבית כנסת "צריך" להיות כחול או אדום.
"מתוך הבנת כוחנו בהטמעת עקרונות עיצוביים בסביבת התפילה, החלטנו לגבש סדר יום חדש לעיצוב בתי כנסת", אומר ערן שמיר – מנכ"ל תעשיות ריהוט לביא, וממשיך: "בית כנסת הוא הרבה יותר מארון קודש ובימה. הוא המקום בו נוצרים זיכרונות, מתפתחת זהות, ונבנית קהילה. אנחנו מכירים היטב את דרישות ההלכה ואת המנהגים השונים של עדות ישראל, קשובים לפרופיל השימוש של בית הכנסת ותרחישי השימוש השונים ולאור כל אלה אנו מציעים עיצוב מיטבי ולעיתים חדשני".
 
עיצוב טוב – קשוב לצרכי הקהילה
בשיחות עם קהילות שונות ברחבי הארץ, עולה תמונה מגוונת של צרכים משתנים. משפחות צעירות מחפשות מרחבים גמישים המתאימים גם לפעילויות חינוכיות וגם למשחקי הילדים בזמן התפילה, בעוד המבוגרים מדגישים את חשיבות הנגישות והנוחות. בית הכנסת אינו רק מקום לתפילה. בקהילות רבות מצפים מקבלי ההחלטות לבנות חללים גמישים המאפשרים תפילה, לימוד ואירועים אחרים. 
מתוך ההקשבה לבקשות של נציגי הקהילות, גיבשו מעצבי לביא פתרונות חדשניים הכוללים:

• ריהוט מודולרי המאפשר שינוי מהיר של המרחב.
• מערכות אחסון חכמות ומדפי ספרים נוחים ונגישים.
• פתרונות לאחסון ספרי התורה עם גישה נוחה וקלה לכל אחד מהם
• שילוב פתרונות נעילה לאבטחת ספרי התורה, גם בארונות קודש במבנה קל.
• ריהוט שתורם לאקוסטיקה מתקדמת התומכת הן בתפילה והן בלימוד.

לדוגמה, בבית הכנסתZhukovka  שנבנה במוסקבה, התבקשו מעצבי לביא לשלב בין חלל תפילה לבית מדרש. "ביקשנו שהישיבה הרגילה בעת התפילה תהיה ליד שולחנות לימוד ולא בשורות של כיסאות עץ מסורתיים.  והתוצאה: ברור ממבט ראשון שזהו מרחב למידה. גם מדפי הספרים המקיפים את אולם בית הכנסת מעידים על כך. וכשרוצים, ניתן להזיז בקלות את השולחנות והכיסאות ולהתאים את האולם לאירועי הקהילה שלנו." אומר  יונתן פלדמן מקהילת בית הכנסת (מתורגם מרוסית).
 
בית הכנסתZhukovka  במוסקבה – צילום: תעשיות ריהוט לביא
 
מסורת אותנטית בעידן המודרני
השילוב בין מסורת לחדשנות אינו מתבטא רק בחומרים ובעיצוב, אלא גם בתפיסה הכוללת של המרחב. "אנחנו לא תמיד מנסים להמציא מחדש את בית הכנסת", מדגישה רוני עברון דסברג – מעצבת ראשית בלביא. "במקרים רבים, אנחנו מביאים את המסורת העתיקה (האותנטית) אל המאה ה-21 בדרך המכבדת את העבר ומתכתבת עם העתיד."
"אנחנו גרים בירוחם. ביקשנו עיצוב שמשלב אלמנטים מבתי כנסת מפורסמים במרוקו, אבל בסגנון מודרני, נקי ומשרה רוגע. המעצבות של לביא ביצעו סקר מקיף של בתי הכנסת המפורסמים והציעו עיצוב בהשראת המסורת של יהודי מרוקו. את האלמנטים המסורתיים ייצרו מעץ בוק בגוון טבעי בהיר, שיוצר אווירה עכשווית. העמדת גושי הספסלים זה מול זה, כמנהג יהודי מרוקו, תורם לאווירה הנעימה בבית הכנסת", אומר אליהו לנקרי שעמד בראש צוות ההיגוי של בית הכנסת.   
 בית הכנסת אוהל דוד בירוחם – צילום: תעשיות ריהוט לביא
 
העיניים נשואות לעתיד
בחלק מהקהילות בתי הכנסת אינם רק מקומות תפילה, אלא מרכזים קהילתיים תוססים. האתגר העיצובי הוא ליצור מרחבים המזמינים השתתפות פעילה של כל חברי הקהילה, מהצעירים ועד המבוגרים.
"העיצוב הנכון יכול להפוך בית כנסת למקום שאנשים רוצים להיות בו," מסכמת רוני דסברג עברון. "זה לא רק עניין של אסתטיקה, אלא של יצירת מקום שמחבר בין אנשים, בין דורות, ובין שמיים לארץ." הרעיון העיצובי, נובע לפעמים מהמאפיינים המיוחדים של הקהילה המקומית.
בקהילת ישי שבמזכרת בתיה ביקשו בני הקהילה עיצוב מודרני/מינימליסטי. ברוח האדריכלות המודרנית, בחרנו לבסס את העיצוב על האלמנטים המבניים הראשיים של ארון הקודש. הוספנו רק מעט עיטורים, כדי לחבר למסורת.
   ** 
בישוב לשם שבמערב השומרון, ביקשו בני הקהילה להביא לידי ביטוי את העובדה שהם גרים באזור הררי, בראש ההר. עיצוב ארון הקודש שלהם התבסס על קווי הטופוגרפיה של סביבת הישוב.
 "ביקשנו שהעיצוב יכלול גם אלמנט ויזואלי המנכיח בצורה אמנותית את המנורה - סמל הקודש וסמלה הריבוני של מדינת ישראל. בנוסף למשמעות המסורתית, המנורה משמשת בעינינו כסמל לחיבור ואיחוד של כלל ישראל סביב מסורת ישראל. הפיתרון העיצובי המשלב בין קווי הטופוגרפיה של לשם והרי השומרון למנורה, מציב לטעמנו את ארון הקודש שלנו בחזית האמנות היהודית במדינת ישראל המתחדשת" אומרים אורנה ומשה גן-צבי, מבין חברי הועדה והתורמים.
 לחזית ארון הקודש נוסף גם עיצוב טיפוגרפי שנעשה בשיתוף עם אמן הלטרינג המוכשר דוד גולדשטיין. הטיפוגרפיה מחברת את העיצוב למסורת, אבל עוקבת גם אחרי קווי הטופוגרפיה ומדגישה אותם.

  
קוראים לאימוץ אג'נדה חדשה
הגיע הזמן לחשוב מחדש על המרחבים הקדושים שלנו. האם בית הכנסת שלכם משקף את צרכי הקהילה? האם הוא מזמין ומאפשר את כל סוגי הפעילות הנדרשים? האם עיצוב החלל וריהוט בית הכנסת מתייחסים לאופי הקהילה ולמאפייני התרבות הייחודיים לה? אלו שאלות שכל קהילה צריכה לשאול את עצמה בדרך לעיצוב בית הכנסת. בית כנסת הוא הלב הפועם של הקהילה. לצד אימוץ המסורת, חשוב לחשוב גם על העתיד. לא רק בהיבט העיצובי אלא גם בהיבט הקהילתי והרוחני.