"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי
איך זה שכוכב אחד...
הפקולטה לניהול
צריך להודות על האמת: אין מאמנים רבים בכדורגל הישראלי שהיו מקבלים החלטה כמו שקיבל השבוע מאמנה של מכבי תל אביב רובי קין, להושיב את הכוכב הגדול של קבוצתו ואולי של כל הכדורגל הישראלי, קפטן הקבוצה ערן זהבי עם הוותק, המעמד וכל המשתמע מכך, על הספסל במשחק ליגה משמעותי שהפסד בו עלול היה לפגוע בסיכויי הקבוצה לחזור למסלול המוצלח בו היתה בשליש הראשון של העונה. זאת ועוד, יחד אתו הודח מההרכב הפותח במשחק גם דור פרץ כאשר שניהם מבינים שהם מחוץ להרכב, כמו כל שחקן רגיל אחר, ללא יחס מיוחד וללא מעמד מורם, רק באספת הקבוצה טרם היציאה לאצטדיון. תפקידו של מאמן בקבוצת כדורגל הוא תפקיד ניהולי לכל דבר ועניין. הוא מנהל את תכנית האימונים השבועית, הוא מנהל את המשחק ולא פחות חשוב, הוא מנהל את הסגל, וניהול סגל בקבוצת ספורט בכלל ובקבוצת כדורגל בפרט הוא אמנות לשמה. היכולת לעקוב באופן מדויק אחרי השחקנים במהלך כל השבוע ולשים את האצבע על השחקן המתאים והנכון לכל עמדה בהרכב כדי להעלות את השחקנים עם הכושר הטוב ביותר ולא פחות חשוב, אלה הנמצאים במצב המנטאלי הטוב ביותר, היא אחד הנדבכים המשמעותיים ביותר בתפקידו ובמקצוע האימון. לא צריך להיות פרשן גדול במשחק כדי להבין שהתקופה האחרונה אינה מיטיבה עם ערן זהבי. לא רבים נתנו לרובי קין את הקרדיט לכתחילה, שאכן ייקח את ההחלטה לבצע זעזוע בהרכב בדמות הושבתו של ערן על הספסל, אבל קין כמו קין, נראה שאולי סופר קצת פחות את מה שאומרים וכותבים וחושב יותר על מה שנכון לקבוצה ואגב, לא רק לקבוצה אלא גם לערן עצמו. יש להניח שזהבי ופרץ לא מאוד הופתעו מההחלטה ולזכותם ייאמר שלפחות מבחינת שפת הגוף על הספסל, הם קבלו אותה לגמרי בהבנה, שמחו בהבקעת השערים ועודדו מהצד לאורך המשחק. קין מצדו כמאמן, הרוויח פעמיים מההחלטה הזו. הוא הרוויח כמובן את עידו שחר שנתן משחק נפלא נגד מכבי נתניה עם כיבוש, בישול ושאפתנות רבה והבין שיש לו בסגל עוד שחקנים שעם יותר דקות משחק ותחושת אמון שסומכים עליהם, יכולים לספק את הסחורה בכל משחק. והוא הרוויח גם את תחושת ההקלה, הן אצל זהבי עצמו והן אצל קהל האוהדים שניתן לעתים לקחת החלטות פחות "חברתיות" ויותר מקצועיות גם אם משמעותן היא להושיב את הכוכב על הספסל משום שטובת הקבוצה מעל הכל. כשמגיע שאפו, אז מגיע. עכשיו באר שבע ממתינה להרכב הצהוב שיעלה מולה במשחק הקרוב.
 
לא נטפלתם לשחקן הנכון
נבחרת ישראל בכדורסל, תחל ביום חמישי השבוע את משחקיה בקמפיין מוקדמות יורובאסקט 2025 כאשר תשחק בחוץ מול פורטוגל וביום ראשון בחוץ מול סלובניה. עוד בבית הישראלי תשחק גם נבחרת אוקראינה כאשר בסופו של הבית המוקדם תעפלנה שלוש הראשונות לטורניר עצמו. שלא כמו בקמפיינים האחרונים, תופיע נבחרת ישראל למשחקים אלה ללא שחקן מתאזרח. ההודעה שיצאה לתקשורת אמנם תלתה את הסיבות להיעדר מתאזרח בכך שקפטן מכבי תל אביב ג'ון דיברתולומיאו שהיה מועמד למשבצת, ביקש להשתחרר בעקבות פציעה ולאחר ששיחק במשחק הליגה האחרון מול גליל עליון כבר החלו כל האמירות לגבי השתמטות וחוסר רצון לשחק בנבחרת. אבל בספורט הישראלי כמו בספורט הישראלי(ולא רק בספורט) הזיכרון הוא קצר. במשך חודשים מנסה כל מי שרק יכול "לסדר" את האזרחות הישראלית לשחקנה של הפועל ירושלים קאדין קרינגטון כאשר גם המאמן הלאומי אריאל בית הלחמי הודה בפומבי שהוא אכן היה שמח לראות את קרינגטון על משבצת המתאזרח. כאשר רק בימים האחרונים ממש לפני כינוס הסגל, הוברר סופית שמתן האזרחות לא יהיה בשלב הזה וקרינגטון אף נרשם כזר למשחק הליגה של קבוצתו מול מכבי תל אביב, לפתע "שבה" המערכת לאופציית דיברתולומיאו. וככל שממשיכים לדפדף בין דפי הזיכרון אז קשה כמובן לשכוח שבכל הפעמים בהם נקרא דיברתולומיאו לדגל, הוא התייצב ברצון ובשמחה גדולה. לא שדווקא משבצת הגארדים בנבחרת ישראל היא זו שזקוקה לחיזוק מתאזרח, אבל כשקראו לו, הוא הגיע. ולא רק הגיע אלא גם השתדל להפוך עולמות על מנת לדחות את אירוע האירוסין שלו בארה"ב כדי שהלו"ז יוכל להיות מותאם לזה של הנבחרת. רק שכאשר אתה מביא חיזוק לנבחרת בדמות מתאזרח והופך אותו לשחקן ה – 11 ברוטציה כמו שקרה ערב היציאה לאליפות אירופה הקודמת וכך בוחר להעריך ולתגמל את המאמץ שעשה השחקן, קצת קשה לדרוש ממנו אח"כ להתייצב שוב למשימה ועוד כברירת מחדל לאחר שהבחירה הראשונה שלך לא הסתדרה. יש הרבה יותר שחקנים אחרים שפשוט לא הגיעו בקמפיינים כאלה ואחרים לשחק משום שזה לא הסתדר להם עם החופשה או עם המנוחה או כל דבר אחר. ג'ונדי זה לא המקרה. חבל.
 
פאריז שומעת?
שני הישגים נהדרים הושגו השבוע ע"י שני ספורטאים אולימפיים של ישראל אשר רק גורמים לכל אוהד ספורט אולימפי ולא רק, לקוות שהעסק כבר יתחיל. השחיינית אנסטסיה גורבנקו זכתה במדליית הכסף באליפות העולם בשחיה שנערכה בקטאר במשחה ל 400 מ' מעורב אישי כאשר הפסידה את הזהב לקולברט הבריטית רק על הנגיעה בקיר וקיזזה חצי שניה (שזה המון בשחיה) משיאה הישראלי במשחה. נסטיה, ששחתה בכמה וכמה משחקים באליפות הזאת(אשר בשל המשחקים האולימפיים שיתקיימו בקיץ הוקדמה לחודש פברואר) התייצבה למשחה הגמר כאשר דווקא המשחה למחצית המרחק, נחשב לחזק ביותר שלה ובו היא הגיעה בתחרות הזו "רק" למקום הרביעי, ולכן גם הציפיה לא היתה גבוהה כל כך. היא פתחה נהדר ובשלושת הסגנונות הראשונים: פרפר, גב וחזה היא הובילה את המשחה ולפרקים גם ביתרון שנראה די מבטיח. בסגנון החופשי והנועל של המשחה, לחצה הבריטית על הדוושה והצליחה כאמור ולאחר קרב צמוד, לזכות בזהב כאשר גורבנקו המוכשרת בת ה – 20 עושה היסטוריה וזוכה בכסף – מדליה ישראלית ראשונה אי פעם באליפות עולם. אמנם כמה מהשחייניות המובילות בעולם לא התייצבו לתחרות בשל ההכנות לקיץ אך אין הדבר מוריד כהוא זה מההישג האדיר של נסטיה ומהתיאבון הגדול של כל אוהדי השחיה הישראלית לקראת פאריז. הישג נוסף שייך לרץ המרתון ושיאן ישראל גשאו איילה שזכה במקום השלישי ובמדליית הארד במרתון סביליה בספרד. גשאו עצר את השעון על זמן של  2:04:53 ש' ושיפר ב 40 שניות את שיאו הקודם שכנראה לא במפתיע, נקבע גם הוא באותה תחרות אשתקד. עם הישגו זה. הבטיח איילה, את מקומו במשחקים האולימפיים בקיץ הקרוב וביחד עם מאורו טאפרי יש לנו לגמרי על מי לסמוך במרתון בעיר האורות. יאללה, שיתחיל.