"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי במלחמה אין חוקים, פרט לחוק מרפי.
 
שער היורו
כפי שהתרגלנו לחוות לצערנו במקרים דומים בשנים עברו, בעתות מלחמה ו/או מבצעים שונים, סובל עולם הספורט גם הוא מהמצב כאשר משחקים שאמורים להתקיים במסגרות האירופיות, מבוטלים/נדחים/מועתקים לאצטדיונים/היכלי ספורט אחרים, עובדה המציבה כמובן את הקבוצות הישראליות המעורבות בעמדת נחיתות. התאחדויות הספורט השונות כך התרגלנו לדעת, ממהרות מאוד לנקוט עמדה במצבים הללו כנגד הספורט הישראלי וככל שקשרי הספורט הישראלי בענפים השונים ארוכי טווח יותר וטובים יותר(במקרה של מכבי תל אביבי בכדורסל לצורך הדוגמא), כך מצליחים לעתים להיטיב המשהו את רוע הגזרה ולהסכים עם ההתאחדויות והקבוצות היריבות על החלפת ביתיות. בכל מקרה המצב הנוצר הוא שאין די בכך שהקבוצות הישראליות מגיעות במצב רוח ומנטלי עגום להתמודדויות אלה, הרי שהן נאלצות לקיים כמות גדולה של משחקי חוץ צמודים ומשכך, עונה שלמה יכולה בהחלט לרדת לטמיון שלא בשל סיבות מקצועיות. הוא הדין לגבי מצבה של נבחרת ישראל בכדורגל במסגרת משחקי קמפיין המוקדמות לקראת טורניר יורו 2024. דווקא כשנדמה היה לכולנו שהפעם זו הפעם בה כל הקלפים הטובים חולקו לצד הכחול – לבן סביב השולחן, כולל תוצאות של משחקים
אחרים , המוכיחות שהכל אפשרי בבית הישראלי, נכפה על נבחרת ישראל המצב בו תאלץ ככל הנראה לארח את משחקיה "הביתיים" הבאים כולל זה מול נבחרת שוויץ, באצטדיון חליפי מחוץ לגבולות הארץ עם קהל במקרה "הטוב" וללא קהל בכלל במקרה הפחות טוב, לא זו אף זו, גם לאחר שאופ"א "השתדלה בכל מאודה" לבוא לקראת נבחרת ישראל, הרי שהנבחרת תיאלץ לשחק 4 משחקים בטווח זמן של 9 ימים כאשר חלק מהמועדים ובעיקר זה שנקבע למשחק החוץ הדחוי מול נבחרת קוסובו, אינם כלולים במועדים המחייבים את הקבוצות באירופה לשחרר את שחקני הנבחרות למשחקים בינ"ל. נקווה ונתפלל כולנו שאלה תהיינה הצרות של העם היושב בציון, ושלאחר הניצחון המקווה בזירת המלחמה, נוכל גם נוכל לכל המצבים הנכפים עלינו בזירות הספורט השונות ונחווה ניצחונות גם בזירות אלה. אל אל ישראל!
 
נושאת הלפיד
בכינוס הוועד האולימפי הבינלאומי השבוע במומביי שבהודו, נבחרו שמונה נציגים חדשים לגוף העליון של הוועד וביניהם, יושבת ראש הוועד האולימפי הישראלי, יעל ארד. ארד תהיה לאשת הספורט השניה שיהיה לה הכבוד להימנות על הגוף הנכד ביותר בספורט העולמי, לאחר שקדם לה אלכס גלעדי ע"ה. ארד כידוע הינה הספורטאית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית עבור ישראל עם זכייתה במדליית הכסף בג'ודו באולימפיאדת ברצלונה 1992.
למין היבחרה לתפקידה כיו"ר הוועדה האולימפי הישראלי, עוסקת יעל ארד בשדרוג מצבו של הספורט האולימפי בישראל בכלל ובדאגה לחיזוק משלחת ישראל למשחקים האולימפיים מדי 4 שנים, בקידום מעמדו של הספורט הישראלי בעולם ובדאגה עמוקה למיצוב וקיבוע זיכרון י"א נרצחי אולימפיאדת מינכן 1972 ויש להניח שפגישותיה הרבות עם ראשי הספורט האולימפי בעולם ועם נשיא הוועד האולימפי הבינ"ל, הגרמני תומס באך במסגרתן למדו להכיר את תפיסותיה ורצינותה בכל הנוגע לניהול ספורט, היוו בהחלט זרז לקבלת ההחלטה של מוסדות הוועד האולימפי הבינ"ל להעניק לארד את אחד מהמושבים החופשיים מבין 8 החברים החדשים שנבחרו בכנס הנוכחי, הנבחרים ישירות ע"י הוועד עצמו על בסיס המוניטין שצברו שישרת את הארגון, זיקתם לעשיה האולימפית הציבורית ומידת השפעתם בעולמות הספורט במדינתם. הרבה מונח כעת על כתפיה של יעל ארד בכל הנוגע להתמודדות של הספורט הישראלי במסגרות השונות של הספורט הבינ"ל ובמיוחד בימים בהם נתונה מדינת ישראל. הצלחתה, הצלחתנו. כה לחי!