"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי חילופי עונות
מקום לדאגה
מהיכן שלא מסתכלים על זה, משהו מאוד לא טוב עובר על מועדון הכדורגל של הפועל באר שבע ערב פתיחתה של עונת הכדורגל החדשה 2023/2024. הקבוצה שעשתה רושם טוב בהליך התארגנות מהיר מסוף העונה הקודמת ולקראת העונה החדשה, תוך שהיא מחתימה בשלב מוקדם יחסית שני שחקני חיזוק חדשים, כריסטופר פטרסון משבדיה ואנטוניו ספר מרומניה על מנת שימלאו את מקומם של שני הזרים שעזבו, יוג'ין אנסה ושאפי סולימאנוב ומחדשת את סגל השחקנים הישראלים בשחקנים דוגמת אלון תורג'מן, ברק בדש, וחאתם אל חמיד שחזר הביתה, שבה ארצה ממחנה אימונים מוצלח בחו"ל, והעניקה תחושה שהיא מוכנה לקראת תחילת משחקי קדם העונה במסגרת המקומית. דווקא אז, נכנסה הקבוצה לסחרור גדול במערכיה השונים ובנקודת הזמן הנוכחית נראה סחרור זה ככדור שלג המתגלגל במהירות גדולה מדי, כשנדמה שהמועדון לא מצליח להתאושש מהתבוסה הביתית 6-1, אותה ספגה הקבוצה במשחקה מול מכבי ת"א בגביע הטוטו. דומה שמערך ההגנה של באר שבע איבד משהו מהאמון בעצמו עם עזיבתו של שוער הנבחרת עומרי גלזר לקבוצתו של ברק בכר, הכוכב האדום בלגרד ומשהו במשחק ההגנה של הקבוצה ובביטחון השחקנים, פשוט התערער.
גם במשחקיה של הקבוצה במוקדמות "הקונפרנס ליג" היא הציגה יכולת חלשה ולא משכנעת והודחה מהמשך המשחקים לאחר הפסד צורב מול לבסקי סופיה מבולגריה ובסיכום שני המשחקים. אם היכולת המקצועית החלשה לא הספיקה, הרי שהמועדון נפגע גם ברמה החברתית וזאת בעקבות התקרית שארעה בחדר ההלבשה, בין כוכב הקבוצה ושחקן נבחרת ישראל ראמזי ספורי לשי אליאס ואשר הגיעה לאלימות פיזית. לספורי שהושעה מיידית ואף לא נטל חלק במשחקים מול הבולגרים, הוצעו מספר הצעות ממועדונים אחרים כאשר זו של המועדון הטורקי "אנטליהספור", נראית כרצינית יותר והשחקן אף יצא לטורקיה על מנת לנסות ולסכם את תנאיו רק שכרגע אין הסכמות בין הצדדים וספורי חזר כלעומת שנסע ונכון להיום עדיין נחשב לשחקן המועדון מבירת הנגב. בראשית השבוע, הפסידה הפועל באר שבע שוב במשחקי הדירוג בגביע הטוטו, והפעם 1-4 למכבי נתניה. נכונה העובדה שלמשחק זה הגיע באר שבע בהרכב חסר בשל פצועים ומורחקים אולם, קבוצה בסדר הגודל של הפועל באר שבע עם שאיפות קבועות להתמודד על כל התארים האפשריים, אינה יכולה להציג יכולת רעה כל כך, וכל הפסד נוסף גורם למערכת להמשיך ולהתעסק בדברים רבים רק לא בכדורגל. וכאילו על מנת להחתים את תקופת ההכנה לעונה בחותמת אדומה גדולה של "טעון שיפור", כינס המועדון מסיבת עיתונאים לאחר המשחק, במהלכה הודיע עוזר מאמן הקבוצה, מאור מליקסון, על עזיבתו את המועדון ופרישתו מאימון כדורגל. הסיבה הרשמית לעזיבתו כפי שנמסר במסיבת העיתונאים הינה על מנת לדאוג לבריאותו הגופנית והנפשית אך ברור מאליו שלמצבה של הקבוצה יש משקל כזה או אחר גם בהחלטה הזו. אמנם ההדחה מהמסגרת האירופית מהווה פגיעה גדולה במועדון, מקצועית, מוראלית, מנטלית וכמובן כלכלית, אך כל עוד חלון ההעברות פתוח ובליגה טרם שוחק משחקה הראשון של הקבוצה, יש עדיין אפשרות לתקן ולנסות להתחיל את העונה הזאת מההתחלה, טוב יותר. 
 
רומן בהמשכים
נבחרת ישראל בכדורסל אמנם הודחה מהמשך המשחקים לקראת קדם הטורניר האולימפי פריז 2024 לאחר הפסד לנבחרת בוסניה, אך מספר נקודות אור מעניינות נצצו מעבר להדחה ואחת מהן היא הופעותיו של שחקן הנבחרת ומכבי תל אביב, רומן סורקין.
סורקין ניצל עד תום את ההזדמנות שנקרתה בפניו ובהיעדרם של קפטן הנבחרת תומר גינת, דני אבדיה, עידן זלמנסון וג'ייק כהן, לקח על כתפיו את האחריות והמנהיגות בכל הנוגע למשחק הגבוהים ועמדות הפנים של הנבחרת וסיים את חלקו בטורניר עם ממוצעים ומספרים מרשימים מאוד: 19.5 נקודות ו 7.8 ריבאונדים למשחק. פרט לשני הנתונים הללו, יש לשים לב לשני נתונים נוספים שלבטח מסבים למאמנו של סורקין במכבי תל אביב, עודד קטש שמחה גדולה ומחייבים אותו למחשבות רבות לקראת העונה הקרבה ובאה: במהלך הטורניר הציג סורקין יכולת שלא היתה מוכרת כל כך עד כה מבחינת הקליעה לשלוש וסיים את המשחקים בממוצע קליעה כללי של למעלה מ 52% מהשדה. קטש ציפה מסורקין לשפר את נושא הקליעה מבחוץ במהלך הקיץ ולפי התצוגות שנראו במהלך הטורניר, נראה שרומן עבד על הנושא במהלך הקיץ והכין את עצמו כראוי לקראת עונת הכדורסל הקרובה. יכולתו האתלטית של סורקין, התמצאותו הנהדרת תחת הסלים ותנועתו המהירה, הראו עד כה איזה פוטנציאל גדול גלום בשחקן. כל אלה לצד יכולת מחודשת לאיים על הסל גם מבחוץ, הופכות אותו לשחקן חשוב מאוד במערך של קטש ונראה כי ההחלטה של הצוות המקצועי של הקבוצה שלא להאריך את חוזהו של אלכס פויתרס, עשויה להוות קרקע פורייה מאוד עבור סורקין בעונה הקרובה. זו אמורה להיות העונה שלו ורק שיצליח.
 
עלו על המסלול
אם אפשר להצביע כבר עכשיו על מגמה אחת בולטת באליפות העולם באתלטיקה המתקיימת בבודפשט בירת הונגריה, היא שהנבחרת האמריקאית הגיעה לעבוד. את הכישרונות הרבים של ארה"ב על מסלול הריצה עם דגש כמובן על הריצות המהירות, אנו מכירים כבר שנים רבות ועד כה באליפות הנוכחית זכו הרצים האמריקאים במקצים למאה מטר לגברים ולנשים, ב110 מטר משוכות לגברים ובמרוץ השליחים המעורב 4 פעמים 400 מ' גלברים ונשים כאשר גם בחצי הגמר ב 100 מטר משוכות לנשים אותתה האמריקאית קנדרה האריסון על כוונותיה לקראת מקצה הגמר. את חובבי הענף יש לומר זה קצת פחות מפתיע ואולי מה שכן התחדש בתחום הריצות הקצרות הוא זכייתה של ריצ'רדסון לאחר שנים רבות של שלטון ג'מייקני נשי בריצה ל 100 מטר. מה שכן מפתיע ובא לידי ביטוי גם באליפות הנוכחית, הוא השלטון אותו מבססת האתלטיקה האמריקאית בשנים האחרונות בחלק ממקצועות השדה כדוגמת הדיפת כדור ברזל לגברים וזריקת דיסקוס לנשים. המועמד לזהב טרם תחילת האליפות, ריאן קראוזר, הגיע מעט פצוע להונגריה כשהוא סובל מכרישי דם ברגליו אך עשה את העבודה. קראוזר, אלוף העולם מיוג'ין אשתקד והאלוף האולימפי מטוקיו ומריו, קבע שיא תחרות חדש כשהדף את הכדור למרחק של 23.51 מ' ופספס את שיאו העולמי ב 5 ס"מ בלבד. ג'ו קובאץ' האמריקאי ממוצא הונגרי הרגיש בבית וסיים גם הוא על הפודיום עם מדליית הארד. בזריקת הדיסקוס לנשים קבלנו קרב אמריקאי מרתק כאשר האלופה האולימפית ואלרי אולמן הובילה עד לזריקה החמישית עם תוצאה נהדרת של 69.23 מטר. כשכבר היה נראה שהיא בדרך לזכייה בתואר, שיפרה חברתה לנבחרת האמריקאית, לאולאוגה טאוסאגה, את שיאה האישי בכ – 4 מטר והרחיקה את הדיסקוס למרחק של 69.49 מטר ואת אולמן למדליית הכסף וזכתה לראשונה בתואר הנכבד.  אמריקה, ורסאנו.