יריות בנגמ"ש
הדוסים, מה לעשות, לא יודעים להסתדר ביניהם. פיצולים על גבי פיצולים במוסדות החינוך, לפחות שלוש תנועות נוער דתיות שונות עם הבדלים דקים עד דקיקים ביניהן, בתי כנסת נפרדים לבוגרי זרם כזה ואחרים לבוגרי זרם אחר, בקיצור, בתחום הזה אין הרבה מה ללמוד מאתנו. וכך, איך לא, גם בפוליטיקה. זה ממש לא התחיל עם השחקנים הנוכחיים, סמוטריץ' ובן גביר, אלא הרבה הרבה לפניהם. אבל למה לי היסטוריה עכשיו. כזכור, לפני הבחירות האחרונות, בן גביר, שהסקרים האירו לו פנים, נעתר ללחצים (ולהבטחות מכאן ועד הונולולו) של נתניהו ורץ ברשימה משותפת עם סמוטריץ' ("רק טכני"), שאכן הגיעה להישג יפה בבחירות. רבים בציבור ה'סרוג', גם אם לא התלהבו מהשניים ביחד ומכל אחד מהם לחוד, לא עמדו בקסם של המילה 'אחדות', 'יחד', והטילו לקלפי את הפתק של החברים. (נכון, גם הרצון להעניש את איילת שקד תרם לכך). לא חלפו יותר מכמה שבועות, וזיופים כבר החלו להישמע בתזמורת הזו. סמוטריץ' משך לבייס שלו, זה היותר חרד"לי, מתנחלי, ובן גביר, שבכוונת מכוון הכניס לרשימתו כמה ח"כים שאינם מהמגזר הדתי, משך לכיוון הביטחוני, ביטחון פנים עליו התמקד במערכת הבחירות, הר הבית (שסמוטריץ' ברוח רבותיו מתנגד לעלייה להר), וכדומה. שניהם יצאו מרוצים ממה שנכתב בהסכמים הקואליציוניים, אבל בימים אלה, כשבאים ליישם אותם, מסתבר לבן גביר, שהאיש שעל הקופה, סמוטריץ', (בלשון עדינה) לא סופר אותו יותר מדי. הראיה הפשוטה ביותר- למשרד שהומצא עבור אורית סטרוק, חברת מפלגתו של סמוטריץ', ניתנו כ-1.3 מיליארד שקל, בעוד שלמשרד הגליל והנגב של וסרלאוף מרשימתו של בן גביר, 'נעלמו' כ-450 מיליון שקל. וכזכור, המשילות בנגב היתה כותרת הקמפיין של בן גביר. אם שם לא יצליח- איך יעמוד מול הבייס שלו? אלא, שלפחות עפ"י התנהלותו מולו (השניים מקפידים שלא לשוחח שיחת רעים), זה הדבר האחרון שסמוטריץ' מתכוון להתאמץ עבורו. להיפך. חלק מהבייס של שניהם זהה, ורק אחד מהם ייהנה ממנו. סיבה מספיק טובה כדי לקלקל לשני. ב'עוצמה יהודית' של בן גביר משמיעים התלחשויות אולי לא יתמכו בתקציב המדינה (המשמעות ברורה- אין תקציב, הלכה הממשלה), אבל אין הרבה תגרים בשוק הקונים את הסחורה הזו. נכון שבן גביר הוא לא בדיוק האדם שקל לצפות כיצד יגיב ויפעל, אבל ליית מאן דפאליג שטיפש הוא לא, ורק טיפש גדול ישמוט מידיו את המעמד אליו הגיע בבחירות האחרונות בגלל מחלוקת עם האיש שעל השיבר הלאומי, סמוטריץ'. הימור שלי (המדור יורד לדפוס ביום שני, בגלל החג), התקציב יעבור עם תמיכת 'עוצמה יהודית' (לפחות רוב הסיעה), והקרבות בתוך הנגמ"ש הסרוג סמוטריץ'-בן גביר יימשכו אי"ה אחרי החג. הסיעות החרדיות נכנסות לחג בשמחה. את הנתח שלהן בתקציב הן קיבלו, אחרי צעקות הגעוואלד.
השלכות רוחב
לעימות הזה בין הסיעות הדתיות בכנסת, עשויות להיות שתי השלכות רוחב. האחת- יתקשו מאוד להגיע להסכמה על מועמד אחד לרב ראשי לישראל, והשנייה- הבחירות המקומיות הקרבות. בטח במישור המקומי, אחדות השורות היא מכפיל כוח. ועתה, נוכח היריבות בכנסת, אם בערים השונות ירוצו רשימות נפרדות, אחת המזוהה עם סמוטריץ' והשנייה המזוהה עם בן גביר, סביר שהדבר יפגע בכוח הייצוגי של הציבור הדתי ברשויות אלה. בפתח תקווה, לפחות, הצליחו להסכים על ועדה בראשות יצחק לקס (לשעבר יו"ר עמידר), שתפרסם 'קול קורא' למעוניינים להתמודד, ותגיש המלצותיה. נוכח זה שמסניף 'הבית היהודי' המקומי לא נשאר הרבה, שכן חלק מהפעילים עברו לצד של סמוטריץ', חלקם ל'עוצמה יהודית' וחלק פשוט התאדו, (יש גם כאלה שנשארו), הסיכום דלעיל הוא בהחלט בשורה שעשויה לחסוך איבוד קולות מאסיבי בבחירות לעירייה. מה שכן, ובהנחה שכולם שם יאמצו את המסקנות אליהן תגיע הוועדה, עדיין 'עוצמה יהודית' נכון לעכשיו לא במשחק הזה אלא נערכת להריץ רשימה משלה, וכמו כן יש התארגנות של פעילי ציבור דתיים, לא פוליטיים, להתמודד ברשימה נפרדת. בפתח תקוה זה נראה בכיוון הנכון. האם המאבקים הקשים בין סמוטריץ' לבן גביר יטרפדו שיתוף פעולה בערים שונות אחרות? מהצד מחכים כמה קנדידטים, מחככים ידיים בהנאה, ומשננים לעצמם את הכלל: "שניים רבים, השלישי זוכה".
שקיפות
במענה לטענות הנשמעות מחברי 'עוצמה יהודית' על זה ששר האוצר מתנכל למשרדים שבראשות חברי 'עוצמה יהודית' ומאידך גיסא מפרגן בנדיבות למשרדים שבראשם אנשי ונשות מפלגתו, טוענים שם כי הנגב והגליל, למשל, ייהנו מכספים בהיקפים עצומים גם ממשרדים אחרים, לא המשרד הייעודי, כולל מהמשרד של סטרוק, ככה שבשורה התחתונה הנגב והגליל ממש ממש לא ייצאו מקופחים. בעיניים שלי, זה שוב מעיד עד כמה שם המשחק הוא 'הבייס שלי'. חשוב לשר הספציפי שהציבור הספציפי יידע, יפנים ויזכור, מי חתום על הצ'ק. זה שם המשחק העיקרי שם. רוצים עוד דוגמא? בקרב החרדים טוענים כי אותו המשרד להתיישבות, שכאמור קיבל סכומים נאים, יסייע להמון התיישבויות יהודיות ביו"ש, וזה טוב ונפלא, אבל לא ליישובים כמו ביתר עילית או מודיעין עילית. לטענתם, כי הם לא ב'בייס' של השרה הרלוונטית. (וכאילו שהפוך זה לא עובד ככה).  בעיניים שלי; אף אחד לא ממציא את הגלגל. מה שהיה הוא שיהיה, הכל עניין של מי יושב כעת על הברז. והנה, בחלומי חלמתי חלום, שכל אחד מהשרים מפרסם 'דוח שקיפות', כמה מהכסף שקיבל מחולק למטרות 'כלל ישראליות' וכמה לאנ"ש, ובאשמורת האחרונה של החלום חלמתי שכמה מהשרים הצדיקים גם הודיעו על ויתור של 100 מיליון שקל לא ממש נחוצים, זה לטובת תוספת מיטות אישפוז, זה לטובת סל הבריאות, זה לטובת תוספת כיתות לימוד, זה לטובת הגדלת הקצבאות למעוטיי הכנסה, וכדומה. והתעוררתי. התעוררתי לידיעה כי יותר מאלף צווי פינוי נשלחו למתגוררים בדיור הציבורי, התעוררתי לידיעה כי 120 בכירי האוצר ואגף התקציבים לשעבר מצטרפים ל-300 הכלכלנים ומתריעים מפני הנזק החמור הצפוי לכלכלה שלנו בשל העברות הכספים הקואליציוניים במסגרת התקציב, ונרדמתי שוב לקול נאומו של בנימין נתניהו ההוא, שבו הסביר כמה חשוב לקצץ בקצבאות הילדים של המשפחות החרדיות ולו כדי שייצאו לעבודה, וכמה חשוב שהם יצטרפו למעגל העבודה אחרת המשק יתקשה עד מאוד לשאת אותם, ושוב התעוררתי. וראיתי כי בצלאל סמוטריץ' הוא שר האוצר שלנו, ונרגעתי. אם לא לנו, לו, בטוח הקב"ה יעזור. אי"ה.
אז מה אומר כבוד הרב?
אני מעריך שאת מרבית הקוראים זהות הרב שייבחר לרב הראשי לישראל מעניינת בערך כמו השלג דאשתקד, אבל מכיוון שלענ"ד יש לכך חשיבות רבה על הקיום המשותף שלנו כאן, בארץ חמדת אבות, בשנים הקרובות, בטח ובטח על רקע הכאוס והפילוג שהשתלט עלינו, אני מנסה שוב להציף את הנושא. עד שאתעייף. ובכן, מתחת לשטח העניין הזה מעסיק לא מעט רבנים ופוליטיקאים. בגיליון שבת שעברה של 'מקור ראשון' (אגב, לטעמי עיתון מעולה, ברכות לחברי אלעד טנא שנכנס השבוע לתפקיד העורך הראשי), פורסמה מודעה גדולה של חצי עמוד עם רשימה של עשרות רבני ערים ומדינות בחו"ל, הקוראים לכל מי שרלוונטי לפעול לכך שגיל לא יהיה מחסום לבחירה, ופירוש מוטי לעניין: 'שנו את החוק כדי שהרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, יוכל להתמודד'. נראה שהחברים מעבר לים עוד לא הפנימו שאין סיכוי, ולו הקטן ביותר, שהחוק הזה יעבור השתא בעגלא ובזמן קריב. למה? בין השאר כי דרעי לא פראייר. אם החוק האישי שלו, שאמור היה לאפשר לו להיבחר שוב לשר, לא קודם (כי זה לא נראה טוב?), אין סיכוי שייתן ידו לחוק פרסונלי אחר. אז חוץ מלפרגן ל'מקור ראשון' על ההכנסה הנכבדה מהמודעה של רבני חו"ל, שתכלס' אין לה משמעות, מיותר להכביר מלים. אבל מה כן? בעודי חולף בשבוע שעבר ליד 'היכל שלמה' בירושלים, מה שהיה פעם משכנה של הרבנות הראשית לישראל, לא הצלחתי שלא לחשוב על זהות אלה שכיהנו פאר בתפקידים הרמים וישבו שם, ומזה מחשבותיי קפצו למי ראויים (לטעמי הסובייקטיבית, כמובן) שיישבו שם (והעדפה, כמובן, לאחד. אין צורך בכפילות). תוך כדי, חשבתי שמן הראוי, שהבחירה תהיה לא על-פי הקירבה של הרב לפוליטיקאים, אלא על-סמן השקפותיו ותוכנית העבודה שלו, למקרה שייבחר. ובכן, הנה כמה שאלות שאני מפנה לכל מי שרואה עצמו מועמד לתפקיד רב ראשי לישראל (ומתכוון להתמודד בבחירות הקרובות). מי מהם שישיב אליי- אשתף את רבבות קוראיי. להלן השאלות:
1.     כחצי מיליון ישראלים שאינם יהודים עפ"י ההלכה חיים במדינת ישראל ומעורים בחברה כאן. מה בכוונת כבודו לפעול בעניין? מה היה ממליץ למוסדות המדינה?
2.     כרב ראשי לישראל, האם תראה עצמך כרב ראשי של אזרחי מדינת ישראל בלבד, או גם של היהודים שבגולה, שמספרם, כידוע, לא קטן מאלה שכאן. אם גם של יהודי הגולה- מה יחס כבודו למיליוני היהודים הרפורמיים והקונסרבטיבים? האם אתה רואה בהם יהודים? האם תיפגש איתם ועם רבניהם/הרבניות שלהם? האם תבקר אותם בקהילותיהם ותעודדם לעלות ארצה?
3.     אחרי שהפוליטיקאים ביטלו את רפורמת הכשרות, איך בכוונת כבודו להביא לכך שהכשרות תהיה טובה יותר, מסודרת יותר, יקרה (לצרכנים) פחות?
4.     החברה הישראלית חלוקה, חדשות לבקרים, בסוגיות דת-מדינה. תחבורה ציבורית בשבת, סגירת מוקדי בילוי בשבתות, נישואין וגירושין (רק כ- 60% מהצעירים היהודיים בישראל מעוניינים להתחתן באמצעות הרבנות), טענות להדתה, וכדומה. האם יש, לדעתך, מקום לאמנה דתית-חברתית חדשה, ברוח גביזון-מדן, שתסכים על כללי התנהלות תוך ויתורים הדדיים?
5.     נשיאה שווה בנטל- האם כבודו בעד פטור גורף לצעירים חרדיים מגיוס לצה"ל, מה עמדתו על חיוב בשירות לאומי אזרחי חלופי, אבל חובה?
כ'מנה ראשונה'- נסתפק בזה.
ובתוך כך, בפעם הקודמת תהינו על הדיל בין סמוטריץ' לדרעי, לפיו הרב האשכנזי יהיה 'סרוג' ואילו הספרדי יהיה חרדי. בטח יעניין אתכם לקרוא מה אמר על כך הרב אליהו רחמים זיני, נשיא ישיבת ההסדר והגבוהה אור וישועה בחיפה, בשיחה עם ערוץ 7:
"המציאות פשוט מגוחכת, כיוון שכל הציבור הספרדי בעבר היה ציוני דתי ולצערנו חלקים גדולים של הציבור האשכנזי היה אנטי ציוני, וממנים רבנים ראשים בהיפך גמור מהמציאות הזו. זה מראה עד כמה מדינת ישראל שיבשה מוחות והופכת מציאות מהקצה לקצה. אנחנו חיים במציאות קפקאית לחלוטין", דברי הרב זיני. מה שנכון, נכון. נתנחם בכך שאין זה שיבוש המוחות היחיד בכל הקשור לבחירת רבנים.
אמרה מה שאחרים חושבים
השתתפתי ב'מעגלי הידברות' שארגנו כמה חברה' פרטיים בפ"ת לפני כשלושה שבועות, בהם נטלו חלק כ-200 אנשים ונשים, מימין ומשמאל, דתיים ושאינם דתיים. היה מרתק. כל אחד מהמשתתפים הוזמן להגיד את ה'אני מאמין' שלו, תחושותיו וכדומה. באחד הרגעים שם הרגשתי מה זה להיות מותקף "על לא עוול בכפי". באחד המעגלים אמר יהודי מלומד, הנראה בעשור השישי לחייו, כי הוא לא עושה כל אבחנה בין דתי עם כיפה סרוגה לאדם חרדי, "כולכם עבריינים מהרגע שאפשרתם לעבריין מורשע להיות שר המייצג אתכם". לך תסביר לו (חבל על המאמץ) שדרעי ריצה את עונשו בגדול, שאפילו בג"ץ ה'קדוש' אישר לדרעי להתמנות לשר, שבחיי לא הצבעתי לדרעי והוא לא מייצג אותי בכלום, לך תסביר לו שכמו שדרעי מייצג אותי הוא מייצג את המתלונן, וכדומה. אבל לא באמת, אפילו לא ניסיתי להסביר. זה מוביל אותי ל'עליהום' התקשורתי הגדול על החרדים. חרדים ככלל. "החרדים מוצצים לנו את הדם, חולבים אותנו", אמרה הדוגמנית ומגישת הטלוויזיה גלית גוטמן ביום שישי האחרון בערוץ 12, ודבריה גררו, איך לא, תגובות רבות, כולל מפי ראש הממשלה שגינה את דבריה ואמר עליה, "מזכירה אמירות אפלות שהופנו נגד בני עמנו בעבר". גוטמן התנצלה תחילה ברשתות החברתיות ואחר כך בבירור שנערך לה בקשת 12 סוכם עימה כי היא תתנצל שוב בפתיחת התכנית הבאה שלה .ומגוטמן להרבה אחרים, ולא רק בהפגנות המחאה, שיותר ויותר תופסות צבע של נגד חרדים. נכון שהביטוי בו השתמשה גוטמן יותר ממזכיר תקופות אפלות בעם היהודי, מהמאה הקודמת, ראוי היה שלא להשתמש בו ויש לגנות את השימוש בו. נקודה עם מאה סימני קריאה. אבל, מה זו בדיוק כל ההתנגדות, הכמעט חוצה מגזרים, להגדלת הקצבאות לאברכים, להגדלת קצבאות הילדים, להגדלת התמיכה בישיבות וכדומה, האם היא לא יונקת מאותה מחשבה שהחרדים, בטח הפוליטיקאים שבהם, מחפשים כל דרך לחיות על חשבון המדינה, כלומר על חשבון האנשים היצרניים במדינה, שעה שתרומתם של מרביתם לחיזוק המדינה וביסוסה הוא אפסי לעומת מה שהם מקבלים? ובעיניים שלי, גם ל(חלק) מהחרדים יש תרומה פושעת להרגשה זו שהיא נחלת רבים. ואם להיות אקטואלי, רק הגברת לימודי הליבה במגזר החרדי, תשנה איכשהו את המשוואה. בעיניים שלי- לטובת כולם, והחרדים בכלל זה.

המריבה הבאה? 
הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי הנחה את ראשי צה"ל "להוריד חסמים" בכל מה שקשור לגיוס נשים לתפקידי לוחמה ויחידות מיוחדות ומובחרות. בהתאם לכך, החלה בחינה של מיונים ללוחמות ביחידה מיוחדת של חיל האוויר, שאחראית על איתור, הכשרה והתאמה של מרחבי המראה ונחיתה מורכבים. נמתין לתגובת הארגונים החרד"ליים.
(צילום ארכיון: דובר צה"ל)
(הטור מופיע בעלון 'שבתון' שבת זו)