מכתב גלוי לחבריי וחברותיי היקרים והאהובים, אוהבי התורה ומלמדיה, המחוברים בכל נימי נפשם לישיבת הר המור.
השבועות האחרונים אינם נותנים מנוח לכל מי שליבו מוכן להיות פתוח אל עדויותיהן הקשות של נחמה תאנה ומשפחתה ושל דורית לנג, אודות פגיעות שנעשו בהן ע"י מי שעומד בראש ישיבת הר המור הרב צבי טאו.
בשום אופן אינני חורצת דין במאמר זה, אבל אני מוצאת הכרח לנצל את המשבר הזה כדי לשקף לקהילת הר המור מה מרגישים אלה שאינם נמנים עם המעגלים הקשורים אליה בכל יום, במיוחד בימים אלה. בתפילה שתצמח מזה טובה.
השתיקה הרועמת מכיוון הנהגת הר המור אל מול ההאשמות הנוראיות הללו, או התגובות המועטות אך המאיימות והמאשימות בחילול ה' את המבקשים בירור, ממשיכות את השיטה הנהוגה גם בימים רגילים ובסוגיות שאינן ברמת הסערה של ההאשמות לעיל. הנהגת אנשי הר המור, שלא מנהלים שנים דיאלוג אמיתי לא עם החברה הישראלית וגם לא עם המגזר הציוני דתי. אבל, הם ובעיקר הארגונים השונים שקשורים אל בית מדרשם, שופטים ללא הרף את הסביבה הציונית דתית ב"מד דת" וב"מד יראת שמיים" אותו הם יצרו בעצמם.
יש מי שראוי לקרבתם ויש מי שמורחק בטיעונים דתיים אמוניים שבדרך כלל קשורים למידת הפתיחות של העולם הכללי, פתיחות המאיימת על כל הנורמות בהן מתנהלת קהילת הר המור. בישיבות הקו, ובתלמידיהם יש רבים שראויים להערכה רבה ולהוקרה גדולה, מדובר באנשים שמוסרים את נפשם על תורה ועל הקשר לעם ישראל, בלי פשרות ובכל מחוזות חיינו. ובדיוק לכן, היה מצופה שדווקא בימים אלה, יהיו מי שיש להם האומץ לצאת כנגד ההאשמות הכבדות המאשימות את נשיא הישיבה כסוטה מדרך הישר.8
מי שמדברים בסגנון משתלח על רבנים, מי שניהלו מלחמת חורמה נגד 'ספריית פיג'מה' רוויית היהדות שמעצימה ומשמחת אלפי ילדים והורים, מי שיצאו נגד מינויין של מפקחות לתנ"ך בחמ"ד ובדקו כל מילה בעבודות הדוקטורט שלהן כדי לבדוק שהן "על טהרת הקודש", מי שדאגו לסיום תפקידו של ראש החמ"ד הקודם בבושת פנים רק כי כך רבותיהם הורו להם. הפעם, כולם אוחזים בפלך השתיקה כדרכן של כתות בדלניות.
אין זה סוד כי הצלחתם להתערב בכוחנות ובמניפולציות במינוי רבנים, במינוי מנהלים, בהקמת בתי ספר ובהפרדת כיתות על רקע מיגדרי גם במקומות שבהם נפגעה אוכלוסייה גדולה מהמהלך הזה. בכל מה שהיה נראה לכם טעון "תיקון", לא בחלתם בשום אמצעי כי אתם אנשי האמת הטהורה וכל מעשיכם על טהרת הקודש.
התרגלנו ולא טוב שכך, כי בכל סוגיה טעונה בה דנים עם נציגי הר המור אי אפשר להעלות טיעונים ולדון עניינית בהנחות היסוד. ההרגשה שאותה מקבל גם התלמיד בישיבה ששואל שאלות "קשות" את רבו, וגם מי שנימצא בפאנל עם נציגי "הר מור", היא שהעמדה המובאת בשיעור או בדיון ניתנת הישר בקשר ישיר לקב"ה, בעוד שאר המשתתפים אינם מחוברים אל האמת הא-לוהית וממילא דבריהם בטלים.
לצערי, הצלחתם בדרך זו, ובמשך שנים, לטעת רגשי נחיתות אצל כלל הציבור הציוני דתי המודרני, כאילו עולמו הדתי וההלכתי חסר קטן וחלקי. לדעתי ולתקוותי, הפרק הזה בחיינו הציבוריים הסתיים. כידוע, מאז נפרדה הר המור מישיבת מרכז הרב, פרידה כואבת ומטלטלת, נמצאת הישיבה תחת הנהגתו של הרב צבי טאו, מנהיג דומיננטי שניחן בקרבה אינטימית וייחודית להבנת התורה והבנת כתבי הרב צבי יהודה ואין לערער על סמכותו ומנהיגותו.
בכל שיחה אודות תורתו ועמדותיו אנו עומדים מולכם ו"מבינים" שלרב יש יכולות בלתי נתפסות להגיע לאמת המוחלטת והיחידה, וכל דברי תורתו כאילו יצאו מפי הגבורה. ואם משהו מבחוץ סותר אותם, כי אז ברור ש”החוץ” טועה, מטעה ומבולבל ויש לחוש כלפיו רחמים, לעיתים לקרבו בעבותות של אהבה לאמת המוחלטת, לעיתים להרחיק את ספריו מבית המדרש.
לכם, אנשי קהילת הר המור, יש אמון מוחלט ברבכם, לכן לא תעמידו אותה למבחן גם לא כשהוא תומך בנשיא המורשע קצב וגם כשהוא מטהר את פשעיו של הסופר חיים ולדר (בשני המקרים בנימוקים שהדעת אינה סובלת). כולם מבינים שזה בניגוד לשכל הישר, אבל אסור להפעיל את השכל הישר. ואם הוא מופעל אזי רק בחדרי חדרים.185
כידוע, הישיבה והמעגלים הקרובים אליה, מתנהלת בסגירות מול רעיונות אחרים וצורות חשיבה אחרות בדיוק כמו העולם החרדי. מסתייגת ואוסרת שימוש בסוגי מדיה לימודים באקדמיה (למרות שיש מי שעושים זאת במחתרת ממש), או כל דבר העלול לנפץ את תמונת העולם השלימה והקוהרנטית שמוצגת בפני המאמינים. בכל שיחה איתכם (ואני יודעת שאני מכלילה) יהיו לאנשיכם הסברים כוללים ומקיפים לכל תופעות החיים, ובכך אתם מייתרים את העיסוק בהן לגופן. כל תופעה מוגשת לתלמידים כשהיא כבר עטופה בהסבר הרלוונטי שמכניס אותה למסגרת האידיאולוגית והתיאורטית.
התחושה שמרגישים כל הסובבים אתכם, כאילו חייכם מתנהלים ב"בועת מציאות" שלימה, הנותנת מענה לכל. כל מי שמחוץ למעגל שלכם, מתויג כמי שתורתו, אמונתו ואורח חייו הוא בדרגה נמוכה בסולם הדרגות אותו אתם יצרתם ובו מקטלגים את סביבתכם. בכאב גדול אומר אין לכם כבוד לאיש מחוץ למעגל שלכם. אבל אל תטעו. כל מי שנימצא מחוץ למעגל מזהה ויודע בדיוק שהוא לא באמת "שווה" בעינכם. והאמת, זה לא כל כך חשוב.
אז מה עושים אנשים יקרים? מה עושים כשבכל זאת לפתע פתאום משום מקום פוגשים "משהו שלא מתאים", אירוע נורא שעומד לפניכם? הפעם אי אפשר לפנות בשאלה למורי הדרך או ל"מורה הדרך" שייתן הנחייה כיצד להתייחס אליו? האם גם הפעם תטענו שהאשמות הקשות מעוותות ומגמתיות וכל "העובדות" מנוהלות על ידי גורמים אינטרסנטיים? האם מי מראשי הישיבות והקהילות שאל את עצמו על פשר האובססיה להאשים באופן קבוע בכל סוגיה מורכבת, את הנצרות העולמית, התנועה הרפורמית, האיחוד האירופי, הקרן החדשה, משרד החינוך, ולאחרונה גם הפרוגרסיביים?
עצוב לי כל כך כשאני כותבת את הדברים הללו, אלמלא האירועים האחרונים לא הייתי מעיזה לומר את הדברים האלה באופן ישיר, ולכן אני סבורה שיש באירועים אלה ברכה גדולה לעולם, לציונות הדתית ולחברה הישראלית, ברכת הברור, האזנה לחוץ והתבוננות פנימה.
אני יודעת ומדגישה שבמעגלים שלכם נמצאים אנשים גדולים בתורה ובמידות. אנשים נפלאים שמפיצים אור בכל פינה, אבל מבדילים ומסננים מתוכם את כל מי שלא שותף במאת האחוזים עם תורת רבם. אנחנו אנשים פשוטים, תלמידכם ילדנו, הם נערים תמימים ואוהבי תורה, האם תוכלו להמשיך להפטיר בקלישאות שגם הפעם יש צורך ב "ראיה עליונה" שעלינו לסמוך על הצדיק מפאת קדושתו וקישורו לכנסת ישראל ולשכינתא קדישתא?
ברור לי ולרבים, שגם הפעם הדיון הפנימי של מנהיגי הישיבה הוא דיון אידיאולוגי. כל צעד שלכם מוכרע על ידי שיקול דעת מעמיק ושיפוט מדוקדק האם הוא נכון או לא נכון מבחינה אידיאולוגית. מי שחרד מבחינה אידיאולוגית לעולם התורה חייב להוביל בירור. גם אם הוא קשה מאד ומלווה בשבר גדול אפשרי.
הכי קל לומר גם הפעם שהצגת העובדות בתקשורת ובציבור היא פרי מזימות ומניפולציות של כוחות האופל. בבקשה בבקשה, אל תתנו לתלמידכם שיעורים שמסבירים למה בעצם הכל מתאים. אל תסבירו לקהל הרחב את משמעות כל מה שקורה בימים אלה סביבנו במבט “אמוני”.
לאורך שנים רבים וטובים צדיקים ויראים נפגעו מכם, החרישו ולא "נלחמו" על עמדותיהם בבחינת הנעלבים ואינם עולבים. זאת הפעם מגיע לכולם מענה אחר מהמקובל.
מדוע שתירדפו ע"י העולם? אנא, לטובת ישיבת הר המור ולטובת החברה הציונית הדתית ולטובת האמת והמוסר, הצטרפו באומץ לקריאה לבירור העדויות הקשות ששמענו בימים אלה. האמת היא בסיס הקיום של העולם ושל התורה. "החוץ" ניכנס עכשיו פנימה אל "הקודש" ואין ברירה אלא להתמודד עימו.
הפעם זה לא מאבק ב"תנ"ך בגובה העיניים", וגם לא במזימות של השמאל הישראלי, הפעם זה מאבק מוסרי שלכם בליבה של התורה שלכם. ויש מספיק דרכים לברר את האמת.
(המכתב הופיע בפוסט של הכותבת)
 
(הרבנית יפה גיסר, היא ד"ר לספרות חז"ל מהאוניברסיטה העברית, חברת פורום תקנה, בוגרת בית הספר למנהיגות חינוכית, מרצה במכללת הרצוג, מייסדת עמותת יסודות, תושבת עפרה).