אחרי שניסה (והצליח מאוד חלקית) לעשות סדר בתחום הכשרות, ניסה (ולא הצליח, נכון לעכשיו) לעשות סדר בנושא הגיור, שם השר לשירותי דת, מתן כהנא, את יהבו הפעם על נושא בחירת רבני הערים.
כהנא חתם ביום ראשון על עדכון התקנות לבחירת רבני ערים ורבני מועצות מקומיות, בהן הגבלת כהונה לרבני עיר, שינוי תהליך הכרזת נבצרות לרב עיר שאינו כשיר לכהן, ושינוי הנציגים בגוף הבוחר. נכון להיום, ב-35 ערים בישראל, בהן ערים מרכזיות כמו תל אביב, חיפה, ראש העין ועוד, אין רב עיר שנבחר כחוק. המשמעות היא לא רק לגבי תושבי אותן ערים, אלא גם לגביי בחירת רבנים ראשיים לישראל, שכן רבני 30 הערים הגדולות חברים בגוף הבוחר של הרבנים הראשיים לישראל. ובחירות שמה צפויות ביוני הבא, כך שלהצבעה שלהם יש משקל חשוב מאוד במי ייבחר לרב ראשי לישראל. אולי זה מה שממריץ את כהנא לטפל כאן ועכשיו בנושא? (דבר חשוב כשלעצמו).
ע"פ התקנות החדשות כהונת רב עיר מעתה תהיה לעשר שנים, (כמו הרבנים הראשיים לישראל), אולם מועצת העיר תהא רשאית להאריך את כהונתו בעשר שנים נוספות, אפילו יותר מפעם אחת, ועד לגיל 70. אז, ייצא לפנסיה. בדיוק כמו השופטים. זה באשר לרבנים חדשים שימונו, אי"ה. (בהערת אגב- בוועדה לשירותי דת בכנסת הוצג שהגיל הממוצע של רבני ערים הינו 69, אורך הכהונה הממוצעת – 30 שנה. בין השנים 2019-2021 מונו רק 3 רבני ערים; במבשרת ציון, לוד וחדרה.)
ומה באשר לרבנים מכהנים? עד כה, כהונת רבני עיר שנבחרו לפני שנת 1974 לא הוגבלה כלל. התקנות החדשות קובעות שרבנים אלה, גם אם הם מכהנים כבר, יסיימו את כהונתם בגיל 80. ואלו מתוכם שכבר עברו את גיל 80 יסיימו כהונתם תוך שנה מפרסום התקנות ברשומות.
הקטע המרענן לא פחות בתקנות האלה הוא תהליך בחירת רב עיר. עד כה העניין היה מסובך ומורכב מאוד עם טונות של פוליטיקה ארצית ומקומית. שמור לי ואשמור לך, תן לי רב ספרדי תקבל רב אשכנזי. עדיף חרדי. עפ"י התקנות החדשות, המשקל לבחירת רב, במקומות בהם אין עדיין רב ראשי, יעבור לרשות המקומית והתהליך יהיה פשוט ומהיר. הגוף הבוחר ("האסיפה הבוחרת") יהיה מורכב מכלל חברי מועצת הרשות המקומית, מנכ"ל הרשות המקומית ומנציגי ציבור שאת מחציתם ימנה השר ומחציתם תמנה מועצת הרשות המקומית. בנוסף, השר קבע כי הגוף הבוחר יורכב לכל הפחות מ-40% נשים.
נושא נוסף שהתקנות החדשות מטפלות בו הוא נושא הנבצרות. אין זה סוד שבמספר (מועט אמנם) של רשויות מכהנים (ומקבלים שכר) רבנים ראשיים שמזמן כבר אינם מתפקדים כדבעי, מחמת גילם ומצב בריאותם. עפ"י המצב החוקי הנוכחי, הסמכות להכריז על רב עיר כזה כ'נבצר' היתה בידי מועצת הרבנות הראשית והשר לשירותי דת. לא זכור מקרה שהם עשו כן. לא נעים, אתם יודעים. על פי התקנות החדשות, ועדה רפואית היא זו שתקבע אי כשירות של רב להמשיך ולכהן בתפקידו. עוד נקבע, כי תוקם ועדה שתפקידה יהיה לבחון את התאמתו של כל מועמד לתפקיד רב העיר (מי יכהן בוועדה? מה הקריטריונים? הלכתיים? אישיותיים?). ותחזיקו חזק, נוכח זה שלמרבה הצער והבושה היו ויש רבנים החשודים בפלילים (דבר שבעבר לא היה עולה על הדעת), עפ"י התקנות החדשות, לא תאושר מועמדות לרב עיר למי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית חמורה אף אם טרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, או שהוגשה נגדו קובלנה או תובענה משמעתית בעבירה שמפאת חומרתה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר. ובכן, מתי כל הבשורה הזו תהיה בתוקף? עפ"י משרד הדתות, התקנות ייכנסו לתוקף מיד עם פרסומן ברשומות.
בעיניים שלי: עוד יוזמה מבורכת של השר מתן כהנא. לצמצם את השליטה של הפוליטיקאים והרבנות הראשית החרדית בבחירת רבני ערים, הענקת יותר משקל לנציגי התושבים בבחירת הרב לעיר בהם הם מתגוררים, נעילת הדלתות בפני מועמדים שאינם ראויים אף אם הם בעלי קשרי משפחה 'נכונים', וכדומה. השאלה היא האם יצליח השר כהנא, חבר במפלגת 'ימינה' המתנדנדת, בקואליציה רעועה הנשענת על אצבעות ח"כים ערבים, להעביר את התקנות בעגלא ובזמן קריב, כל עוד הממשלה הזו מכהנת. האמת? אני סקפטי. וכאמור, לכך יש השלכה עצומה גם על בחירת הרבנים הראשיים הבאים, יוני 2023. האם תצליח הציונות הדתית (לא, לא המפלגה הנקראת כך, אלא המגזר) להעמיד מתוכה מועמד מוסכם ולנצח במערכה? שוב תסלחו לי, אני סקפטי.
 מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר: "אנו מאמינים כי התקנות החדשות יועילו במינוי רבני ערים שיהיו מקובלים על כלל הציבור, ויעמיקו את תחושת המחויבות והאחריות שלהם לציבור שאותו הם משרתים. בכך הן יחזקו את דמותה היהודית והדמוקרטית של המדינה".