יש מה ללמוד
בשנים האחרונות רווחו במקומותינו בליל ט' באב ערבי 'כאן לא לומדים תורה', אליהם מתקבצים רבים רבים, בהם גם חניכי תנועות הנוער שבהגדרה הרגילה 'אינם דתיים'- ומשוחחים. ברוגע, בלי התלהמות, על חורבן הבית, על שנאת חינם, ובעיקר על איך מקיימים אהבת חינם. ביישוב אפרת שבגוש עציון היה אמור להתקיים אחד מהאירועים האלה. בין המוזמנים לדבר היה גם "הצל". דמות סגנונית ימנית שקורע את הרשתות החברתיות. למישהם באפרת לא נראה היה נכון שאותו "הצל" יופיע בין הדוברים בערב הזה, והחלו פוסטים לכאן ולכאן, שכפי שאתם מבינים, חלקם היו בדיוק אנטיתזה לאהבת ישראל. ראש המועצה, עודד רביבי, גילה מנהיגות, והורה על ביטול הערב כולו. לא שהאחרים יבואו וידברו ורק "הצל" יודר. וכך כתב בציוץ שהעלה: "מטרת אירוע 'הלילה לא לומדים תורה' היא לעודד שיח בין מחזיקים בדעות שונות ולהגביר את הלכידות ואת הערבות ההדדית. משלמדנו שהאירוע המתוכנן באפרת משיג את ההיפך מכך, החלטנו, יחד עם מארגני האירוע, לא לקיים השנה את האירוע באפרת". בעיניים שלי- מצד אחד חבל. מצד שני- אולי ביטול הערב הוא השיעור הכי טוב שיכלו לקבל שם הצעירים על איך להתמודד מול רצון להדיר מי שלא בדיוק חושב כמוך.
אגב, "לא לומדים תורה"? הרב חגי לונדין הציע בפוסט שהעלה:
"בניגוד לסלוגן התמוה של 'הלילה לא לומדים תורה' שכוונתו להתחכם ולומר ש'מצאנו דרך לחבר את העם בישראל ללא תורה אלא באמצעות 'שיח ישראלי'' פסימי על חורבן בית שלישי ועל מכנה משותף של מדינת כל אזרחיה'... - ב"ה השטח מצביע ברגליים לכיוון אחר! בשנים האחרונות החלה לצבור תאוצה תופעה (שנה שעברה הייתה קצת הפסקה עקב הקורונה) של ערבי לימוד בכל רחבי הארץ בליל וביום תשעה באב; תופעה שמתחילה להתחרות בערבי הלימוד של ליל הושענה רבה. אלפי לומדים ולומדות באים ללמוד תורה; תורה שעוסקת אמנם בענייני החורבן והכאב, אבל כזו שמעניקה תקווה; ומזכירה לנו ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" (רבי סעדיה גאון). הבסיס של העם היהודי הוא המורשת שבזכותה גם נזכה בעזרת השם לבניין בית המקדש השלישי". הרב לונדין קרא לרכזי קהילה, מועצות דתיות, מנהלי מוסדות –לארגן כינוסי לימוד לתשעה באב תשפ"ב והבטיח: "אנחנו – הרבנים והרבניות – נגיע גם בצום וגם כשזה רחוק (רק תדאגו למזגן טוב). יחד נמלא את המדינה הזו בתורה: "ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים" (ישעיהו יא, ט).
ובמעבר חד, למה שהיה ב'רחבת ישראל' לא רחוק מהכותל המערבי, רחבה שלפחות נכון לעכשיו, בטרם נקבעו ההסדרים לגביה, רשאי כל אחד ורשאית כל אחת לבוא שמה ולהתפלל. ובכן, נשים קונסרבטיביות ואולי גם רח"ל רפורמיות באו לרחבה הזו ערב ט' באב לומר 'איכה' וקינות, אך הדבר נמנע מהן אחרי שקבוצת בנות ובנים (מהמגזר החרד"לי בעיקר) מאורגנים הגיעו למקום, הציבו מחיצות, והשתלטו על הרחבה במטרה מוצהרת למנוע בעד הנשים 'האחרות' להתפלל שם. בטוח שקודם שהגיעו למקום פמפמו לצעירות ולצעירים האלה המון על אהבת ישראל, ערבות הדדית ושאר ירקות. האם באמת מישהו מהמחנכים של החברה' האלה חושב שאחד/ת מהרפורמים/קונסרבטיבים שהיו שם יתקרב עתה ולו מילימטר יותר ל'כיוון הנכון', השמרני? ובכלל, מי שמכם? לו היו אלה נכנסים מעורב לרחבה הרגילה והמוסדרת של הכותל- צודקים. אבל ל'רחבת ישראל' שבהגדרה 'חופשית' לכל מאי דבעי? וזו, כזכור, לא ההתקלות הראשונה. בעיניים שלי, כל עוד לא נקבעו רשמית ההסדרים ל'רחבת ישראל' הזו, כך שכל אחד וכל אחת רשאים לבוא שמה ביחד ולחוד, אם רב הכותל והמקומות הקדושים לא מסוגל להבטיח זאת, הגיע הזמן שיניח את המפתחות וימצא לו ג'וב אחר. ואני מזכיר, מדובר ב'רחבת ישראל', לא ברחבה הרגילה המחולקת כדת וכדין למגדרים השונים.
אבל אולי משהו טוב כן ייצא מכל הסיפור הזה? בריאיון בתאגיד 'כאן' רשת ב' בצהרי ט' באב רואיינו, בזה אחר זה, הרב הראשי לישראל דוד לאו ואחריו חה"כ הרב (הרפורמי) גלעד קריב. האחרון סיפר כי לאורך 21 שנה שעמד בראש התנועה הרפורמית בישראל, מעולם לא הוזמן לשיחה עם רב ראשי בישראל, והנה בשידור הזה, הוא שמע שהרב דוד לאו מוכן לכאורה לפגישה כזו. "אבוא בכל זמן ובכל מקום שיקבעו לי", אמר קריב למראיינת, שהבטיחה לעקוב ואף להזמין את שניהם יחד לריאיון. מה אתם אומרים, זה יקרה? האם הרב הראשי דוד לאו, שבטוח פגש בחייו כמה וכמה רפורמים וקונסרבטיבים מיהדות ארה"ב, ילך עוד צעד (קדימה או אחורה, עניין של השקפה) וייזמן ללשכתו את נציג הרפורמים בישראל? איך אמר בזמנו השר יוסי שריד: 'אני אוכל את הכובע', אם זה יקרה. אני? את הכובע לא אוכל, אבל אחזק מכאן על הצעד הזה. לא חייבים להסכים על הכול, גם לא על הרוב. אבל לדבר- זה האלף בית.
 
פגומה, אבל לא מוקצה
זוכרים את הימים בהם רבנים ו'עמך' לא מעטים כיוונו חזק חזק במלים 'ותעביר ממשלת זדון מן הארץ'? (בתקופת ממשלת אוסלו). עפ"י התרשמותי, חרף האכזבה והזעם הרב הקיים בקרב חלק מאנ"ש על הקמת הממשלה בהרכבה המורכב, התופעה דלעיל (טרם?) פשתה. לא זו אף זו, רבנים בכירים בציונות הדתית, שזה מקרוב יצאו בחריפות רבה נגד כינון הממשלה הנוכחית והעומד בראשה, יצאו בשבוע שבעבר במכתב 'לשאלת רבים על היחס לממשלה הנוכחית', (במסגרת ארגון 'תורת הארץ הטובה'), בו לאחר שמנו את חטאי הרכבת הממשלה הזו ('בניגוד לדעת רוב מוחלט של רבני ישראל') ופגמיה, קבעו הלכה למעשה כי ('לצערנו') זו הממשלה בישראל ו"יש כמובן לקבל את הוראותיה בכל התחומים, אלא אם כן יהיו הוראותיה מנוגדות לתורה... ומכאן נובע עיקרון שיש לשתף פעולה עם כל ממלא תפקיד בממשלה, כשמדובר בטובת מדינת ישראל ובהתקדמותה בכל התחומים". אהבתי. מה שכן, ההתניה "אלא אם כן יהיו הוראותיה מנוגדות לתורה" תהיה מן הסתם נתונה לפרשנויות בהמשך הדרך. מהגדרה צרה העוסקת בענייני שמירת שבת, כשרות וכדומה להגדרה מכילה מאוד, שהרי התורה תורת חיים ומקיפה את האדם בכל דבר ועניין, ואזי כל החלטה או צעד של הממשלה עשויים להיכנס בכלל זה, והרבנים 'ייפטרו' מחובת שיתוף הפעולה האמור עם הממשלה. דבר אחד בטוח. יהיה מעניין.
על המכתב (שפורסם ראשונה בערוץ 7) חתומים (ע"פ סדר הא"ב) - הרב איתן איזמן, הרב יעקב אריאל, הרב שמואל אליהו, הרב חיים דרוקמן, הרב צפניה דרורי, הרב אליעזר ולדמן, הרב דוד חי הכהן, הרב אורי כהן, הרב דב ליאור, הרב אליקים לבנון, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב יעקב פילבר, הרב איסר קלונסקי, הרב חיים שטיינר, הרב מרדכי שטרנברג, הרב אריה שטרן, והרב יעקב שפירא.
מה עדיף?
 
אבישי מזרחי הוא רב, מרצה, מחנך ודוקטורנט בבר אילן. יחד עם הפסיכולוגית תמי סמט מנהלת מכון באר אמונה, הוא מקיים השתלמויות לאנשי חינוך דתיים תחת הכותרת: "מסתכלים למציאות בעיניים" – על נערים/ות הנמשכים/ות לבני/ות מינם. כשיצאו עם העניין הזה, הם "חטפו" בראש מרבנים ומאנשי חינוך בכירים, שחשבו שעדיף שלא לעסוק בנושא רגיש שכזה והפצירו בהם שעוד לא הגיעה השעה. שני מחזוריי השתלמות כבר מאחוריהם, והשלישי בדרך. הנה פוסט שכתב אבישי מזרחי בעניין.
"במסע המחקר שלי פגשתי רבנים לא מעטים שאמרו בקול, בלחש או דרך הרגליים, שהם מעדיפים הומו דתל"ש מהומו דתי. הומו דתי מערער את הסדר החברתי ועלול לייצר לגיטימציה שתרחיב את התופעה - לכן עדיף שיוריד את הכיפה - ככה זה יהיה ברור שזה לא הולך ביחד. ככה הוא לא יהווה מודל לאחרים ולא יסכן את ערכי המשפחה שאנחנו נלחמים עליהם.
הרב אליעזר מלמד הגיע לפגוש את המשתלמים שלנו, מבחינתי זו הייתה חוויה של התגלות ממש (שעוד ידובר בה). הוא כאב את המחירים הרוחניים שמשלמים תלמידנו בעקבות דחייה והדרה מהקהילה הדתית שבה גדלו והתחנכו. הוא חשף בפנינו שורת ביקורת חריפה שהוסיף בכרך החדש של 'שמחת הבית וברכתו', שעתיד לראות אור בשבועות הקרובים: 'כל מי שמרחיק אותו מהחברה הדתית, מעבר לכך שעובר באיסור לצערו, גם נעשה שותף בכל העבירות שיעשה בעקבות הרחקתו'". רק הנחנו.
 
אוהב גלידה
 
כוונתה של חברת יוליוור, הבעלים של 'בן אנד ג'ריס' שלא להמשיך את החוזה עם הנציג בישראל (לאחר 35 שנה) בגלל סירובו שלא להיענות להחלטתה שלא ישווק את הגלידה הזו ברחבי יו"ש, הצליחה לעצבן כאן רבים. אפילו רה"מ בנט התקשר למנכ"ל החברה בחו"ל ו'נזף' בו, וגם שה"ח לפיד הבטיח לטפל במישור הדיפלומטי. רבים הודיעו ברשתות החברתיות כי מהיום יפסיקו לצרוך את הגלידה הטעימה הזו, והשרה ברבראי אף העלתה לטיקטוק סרטון בו נראית משליכה לפח את הגלידה הזו. אז, בואו נספור עד שלוש. מפעל 'בן אנד ג'ריס' בישראל הוא האחרון שצריך להיענש. 160 עובדים במפעל בבאר טוביה, שצורך את החלב ושאר ירקות מחקלאים בדרום. למה לפגוע בהם? להיפך. הבעלים שם צדיק ממש, שמתנגש לדרישת החברה האמריקנית, שנכנעה לבי.די.אס, גם במחיר איבוד מפעל חייו. לא בטוח שרבים מאתנו היו עומדים בניסיון הזה. מהיום – לצרוך יותר מהגלידה הזו כאן בישראל (לא בחו"ל!!!), לפחות עד סוף 2022, מועד פקיעת החוזה שלו עם האמריקנים. רוצים (ובצדק) להעניש? חפשו מוצרים שיוניליוור מייבאת ארצה, ותתרחקו מהם כמו מאש.

(צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ)