רב ראשי? של מי בדיוק?
הרב הראשי הספרדי, הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, בשיעורו בבית הכנסת 'היזדים' במוצ"ש האחרון, סיפר על ביקורו לא מזמן בתוניס (כך הובא ב'כיכר השבת'): "שאלו אותי אם לעלות לארץ ישראל, אמרתי להם 'תלוי איפה יגורו, אם יגורו בישיבה חרדית או על יד 'כסא רחמים', אז שיעלו. אבל אם יגורו בהרצליה וכל מיני מקומות של חילונים - יבואו כאן וחס ושלום יתקלקלו, שיישארו שם." למה? "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו", סיכם הראשל"צ. אני מניח שבהרצליה יש כמה בתי כנסת הנושאים את שם אביו, הרב עובדיה יוסף זצ"ל. אני במקומם הייתי דורש ממנו שיתנצל. וביתר רצינות. האם שכח כבודו את  הנאמר במסכת כתובות "לעולם ידור אדם בא"י אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל" (קי:ב)?! ואם הבנתי אותו נכון, הרצליה או כל מקום חילוני אחר בארץ ישראל הוא גרוע ממקום של עובדי עבודה זרה. אז ככה. לו אני הייתי חבר בוועדה שבחרה בו בזמנו לתפקיד הרם, הייתי מכה על החזה אלף פעמים ומבקש סליחה מתושבי המדינה הזו. הוא יכול להיות ענק בתורה ובהלכות, לכתוב מאות ספרים ושאר ירקות, אבל לתפקיד רב ראשי לישראל הוא בין האחרונים שמתאים להיות. רב ראשי אמור להיות של כלל ישראל, גם של אותם חילונים מהם הוא כל כך מתיירא. גם של בוגרי הישיבות התיכוניות שהוא לא מחמיץ הזדמנות לזלזל בהם. אישית, יש לי יותר מהרגשה שאילולא ייחוסו המשפחתי, הוא לא היה זוכה בתפקיד (ויש עוד כמה דוגמאות שכאלה של רבני עיר). חברי כנסת חרדיים, ואיתמר בן גביר גם כן, "יצאו" נגד יוזמת השר לענייני דתות מתן כהנא לשנות את הכללים לבחירת דיינים ואינשאללה גם רבנים ראשיים. הרב יצחק יוסף היא הדוגמא הכי טובה שיכולה להיות שחייבים לשנות את הכללים. בעיניים שלי, מועמדים לשפיטה חייבים לעבור סדנא בת כמה ימים עם פסיכולוגים. למה ייגרע חלקם של מועמדים לרבנות ראשית ולדיינות? נוכח כמה נפילות שהיו עם מינויים, לא יזיק שגם הם יעברו סדנא כזו תחת עיניהם המפקחות של בעלי מקצוע. כי לא רק הידע חשוב. גם האישיות.
תנועת נאמני תורה ועבודה הגיבה לדברי הרב יוסף: "לא יעלה על הדעת שהרב הראשי לישראל, אשר משרתו מתוקצבת על ידי המדינה, יתבטא באופן הסותר את מגילת העצמאות ואת חזונה של מדינת ישראל לקיבוץ גלויות. הרב דוחה אנשים המבקשים לעלות לארץ, באופן הסותר את הרעיון הציוני. הדבר מעורר שוב שאלה באשר לתפקידו של הרב הראשי לישראל ובעיקר באשר לזהות המאיישים את התפקיד בשנים האחרונות. הגיע הזמן למנות רב ציוני קשוב, מכיל ומאיר פנים, המחובר לכל חלקי העם וקשוב לצרכיו ולא לצרכי מגזר מסוים".
מי יעלה?
בטקס הפרידה מיצחק הרצוג כיו"ר הסוכנות היהודית, לקראת כניסתו לתפקיד נשיא מדינת ישראל, הבטיח הרצוג, בין השאר: "שותפות אמת שכל כולה לשרת את העם היהודי (ההדגשה שלנו), לדאוג לצרכיו, לשמור על אחדותו ועתידו... אנחנו עם קטן של 14 וחצי מיליון יהודים, החיים בין כ-7 מיליארד בני אדם בעולם. יש לנו מורשת אדירה ועתיד מזהיר, הכול במדינת הלאום של העם היהודי, ישראל. מי ייתן שנראה שלום בארץ ושגשוג ופריחה, והמון עולות ועולים חדשים״. גם עולים חילונים, אדוני הנשיא? שלא לדבר על רפורמים ו/או קונסרבטיבים? לא בטוח שהרב הראשי יצחק יוסף יסכים איתך. מצדיק חשיבה מחדש...
 
דתומטר צבאי
מסתבר, שיש הסבורים שלפוליטיקאי אסור לשקר, אבל לבנות הרוצות להשתמט משירות בצה"ל, מותר. ובמה מדובר. בוועדת חוץ ובטחון של הכנסת נתקיים בשבוע שעבר דיון על הצעת חוק שירות ובטחון להארכת תוקף החוק המאפשר לצבא לבטל פטור לבנות, אם יוכח כי הטענה שלהן בדבר דתיותן (לכאורה) כוזבת. כידוע, בנות דתיות פטורות משירות בצה"ל, אך יש מספר לא קטן של בנות שלא התחנכו במוסדות דתיים ולא גדלו בבתים דתיים, בנות שאינן מקיימות אורח חיים דתי, וכדי לקבל פטור מהשירות בצבא, הן מצהירות כאילו הן דתיות. בצבא כבר מנוסים בכך, ולא אחת עורכים בדיקה אחר בת ללא רקע דתי, ומוצאים שהיא אינה דתית בעליל. נוסעת בשבת וכדומה. אחת כזו (ששיקרה בעליל) מוזמנת אחר (אי) כבוד לוועדה ומגייסים אותה.
בטרם נמשיך, ניתן מקום לנתונים. תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל, הציג לחברי הוועדה כי בחמש השנים האחרונות קיימת מגמה של ירידה בהיקף המתגייסים לצה"ל. בשנתון האחרון היקף הגיוס בקרב גברים היה כ-67%, ובקרב נשים כ- 55%, מפוטנציאל הגיוס. בכל אחת מחמש השנים האחרונות 35-36% מפוטנציאל הגיוס לנשים מקבלות פטור משירות מטעמי הכרה דתית. בשנת 2020 הוגשו כ- 18,900 אלף בקשות לפטור מטעמי דת בקרב מועמדות לגיוס ומתוכן כ- 219 נדחו. מתחילת שנת 2021, בה החלה הוועדה לבחינת הפטור לפעול, החלו הליכי ביטול פטור ביחס ל- 5 מקרים בלבד. אלה המספרים. ועל זה רעשה וגעשה הוועדה.
ח"כ ישראל אייכלר, למשל, קרא לחוקק מיד חוק לפטור גורף של כלל הבנות משירות בצה"ל, ובכלל שגם גיוס הבנים יהיה רק מרצון. ('תורה מגנא'?). לו אני שר הביטחון הייתי מציע לו דיל: חוק שרוב הבחורים החרדים יתגייסו, תמורת זה שרוב הבנות, לא. הולך על זה? כמה אנרגיות הוציאו שם. סיעת הציונות הדתית הגישה 152 הסתייגויות, וח"כ שלמה קרעי הגיש 597 הסתייגויות בשם סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות  הדתית. כך או כך, לאחר דיון טרחני ביום ראשון, ישנו החברים כנראה טוב בלילה, ובבוקרו של יום שני הודיעו המבקשים כי הם מסירים את טענות הנושא החדש (טענות שהביאו לדחיית המשך הדיון ביום), הוועדה המשיכה בדיון, דחתה ברוב קולות את כל ההסתייגויות, ולאחר מכן אישרה את הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית ברוב קולות. כולה, הארכת תוקף של הצעת חוק הבאה לסכל ניסיונות של כמה בנות בודדות בשנה לעבוד על כולנו ולהשתמט משרות צבאי בשקר.
 
כישלון
מאיזה צד שלא נסתכל על זה, העובדה שהקואליציה לא הצליחה להעביר את חוק האזרחות, למרות שני חברי רע"ם שתמכו בו ושניים נמנעו, כפי שהתחייבה מפלגה זו, היא כישלון קודם כל של סיעת 'ימינה' וספציפית של שרת הפנים איילת שקד, שפעלה, דחפה ומה לא כדי שהחוק יעבור. האצבע של עמיחי שקלי, האיש הערכי שבנט הביא לרשימת 'ימינה' ונטש אותה בגלל אופי הממשלה שהרכיבה, היא שהכריעה את תוצאת ההצבעה. ב'ימינה' יש הדורשים להכריז עליו כפורש מהסיעה, הצעה שאם תתקבל, סביר שתביא סוף לפעילותו הפרלמנטרית בסיום הקדנציה הזו. ולמה? עפ"י החוק, ח"כ יחידי שפורש או הסיעה מכריזה עליו ככזה, לא יכול לכהן כחבר ממשלה (שר או סגן שר) בכנסת הנוכחית, והוא גם לא יוכל להקים סיעה חדשה או להצטרף לסיעה בכנסת הקיימת. המשמעות היא ששיקלי לא יוכל לחבור ל"ציונות הדתית" או לליכוד, למשל. ומה בבחירות הבאות? עפ"י החוק, אסור לח"כ פורש להתמודד לכנסת ה-25 עם מפלגה שמיוצגת בכנסת הנוכחית, זאת אומרת ששיקלי לא יוכל להצטרף לסמוטריץ', למשל, גם בבחירות הבאות. כך או כך, ובלי להיכנס לטענות (הצודקות, לטעמי) שיש ל'ימינה' על הליכוד ועל סיעתו של סמוטריץ' שהתנגדו לחוק בהצבעה, (אבל בכנסת, השיקולים הפוליטיים גוברים הרבה פעמים, וגם הפעם, על שיקולים עניינים), מבחן חוק האזרחות, בו כאמור כשלה הממשלה, הוא רק ראשון במסגרת כמה אתגרים שיוצבו בפני ממשלת בנט-לפיד כבר בשבועיים הקרובים. הליכוד והחברים בימין לא מתכוונים להירדם בשמירה אלא לנצל כל רגע לפני צאתה של הכנסת לפגרת הקיץ, כדי לאתגר את הממשלה הזו ועדיף תוך כדי ביזוייה. בין הצעות החוק שיובאו למליאה להצבעה טרומית: הצע"ח ההגירה, הצע"ח לשלול אזרחותו של אזרח ישראל שמקבל כספים מהרשות הפלשתינית או דומיה על השתתפותו בטרור, הצע"ח לשלול דמי אבטלה ממי שפגע בדגל ישראל או בסמל המדינה והצע"ח לשלול קצבאות של אזרחי ישראל פעילי טרור. בליכוד ובמפלגתו של סמוטריץ' מחכים מצויידים במצלמות וידאו וסטילס לצלם את חברי 'ימינה' מתנגדים להצעות חוק אלה או מתחמקים בתמיכה בהן, רק כדי שלא להרגיז את השותפים- סיעת רע"מ. אגב, תמונה שחרכה את הרשת ובוודאי תשמש את 'ימינה' לקראת הבחירות הבאות תהיה זו של נתניהו צוהל נוכח נפילת חוק האזרחות, וממש מעבר לכתפו צוהל אחמד טיבי, מאותה סיבה ממש. אבל ביותר רצינות.

(צילום שער: דוברות הכנסת) 
 
(הטור מופיע העלון 'שבתון' שבת זו)