ממשלות נתניהו ב-12 השנים האחרונות (וגם קודמותיהן) נכשלו כישלון חרוץ בכל הקשור לטיפול בכמויות העצומות של נשק בלתי חוקי שנמצא בקרב ערביי ישראל, כמו גם בהשתלטות בדואים על מרחבי הנגב. לא שלא ידעו, פשוט לא פעלו, בטח לא כפי שנדרש. למה לא פעלו? כי פחדו? כי לא היה מספיק כח אדם מיומן? כי חששו מההשלכות שיהיו אם יפעלו? כי לא ראו זאת בראש סדר העדיפויות? ואולי כי מרוב עיסוק במלחמות פוליטיות לא התפנו לטפל בדברים האמתיים? מן הסתם מסיבות אלו- ואחרות. כך או כך, התוצאות למחדלים האלו צפו ועלו בשבוע האחרון בכל העוצמה. עתה אין לרשויות המדינה הרלוונטיות ברירה, והן יטפלו. כבר מטפלות. צעד ראשון כבר נעשה- ההבנה כי הדבר הפך מעניין פלילי לכאורה לעניין לאומני. נקודה עם עשרה סמני קריאה. השב"כ כבר נכנס לפעולה מיידית בכל הקשור למודיעין ולמעצר חשודים. הן באחזקת נשק בלתי חוקי והן בשלהוב הערים המעורבות. וראו זה פלא, תוך 48 שעות נעצרו יותר מאלף חשודים, ולמאות מהם כבר הוגשו כתבי אישום. זוהי כמובן רק ההתחלה. החלק הקשה יותר יהיה הפשיטות על הבתים של הערבים ולקיחת כלי הנשק משם. ההערכה היא שמאות אלפי כלי נשק כאלה מוחזקים שם. מעניין יהיה לראות אם אותם ראשי הרשויות הערביות, ואף חלק מחברי הכנסת הערביים, שקראו זה זמן לאיסוף כלי הנשק האלה, יברכו עתה על כניסת השב"כ לעניין. אין ספק כי 'יד קשה' כלפי פורעים ערביים כאן וכלפי בדואים שהשתלטו על כבישי הנגב תעורר התנגדות ופעולות נקם כאלו או אחרות, אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה. גם שביתת הסקטור הערבי ביום שלישי לא צריכה להשפיע על המהלכים.
יו״ר תקווה חדשה ח״כ גדעון סער הגיש ביום שישי בקשה לזירוז קידום הליכי החקיקה (פטור מחובת הנחה) להצעת החוק שלו לקביעת עונשי מינימום בגין החזקה וסחר בנשק בלתי חוקי. הצעה זאת אותה ניסה סער לקדם עוד בכנסת הקודמת ונבלמה ע״י הממשלה הוגשה על ידו לפני שבועיים מחדש בכנסת הנוכחית. כידוע, פעמים רבות נגזרו ע״י בתי המשפט עונשים מגוחכים על החזקת נשק בלתי חוקי. הגיע הזמן שגם השופטים יתעוררו. כמו כן הגיש סער ביום שלישי הצעת חוק לשלילת אזרחות ותושבות קבע למחבלים ולפעילי טרור. עפ"י המצב היום, אין לשר הפנים סמכות לשלול מעמד של תושב קבע, אלא רק בנסיבות חריגות ביותר, וללא כל התייחסות לפעילות חבלנית שנעשתה. הצעת החוק, אם תתגבש לחוק, תתן לשר הפנים סמכות שכזו ותסייע לשיקום ההרתעה, המשילות וביטחון הפנים.
ואפרופו המגזר הערבי. בסיעת רע"מ של מנסור עבאס הובעה מורת רוח מסיור שעשה ביום שישי בבית כנסת שהוצת בלוד, מלווה בראש העיר ומגנה את שריפת בית הכנסת. יש שם שאף מבטיחים כי בגלל סיורו זה והתבטאותו הוא לא ייבחר בפריימריס הבאים שייערכו ברע"מ. בעיניים שלי, גם אם מנסור עבאס הוא לא בדיוק אחד מל"ו, אחד כמוהו עדיף לנו על פני כמעט כל חבריו שבהנהגה הערבית.
 
לא משאירים חיילים מאחור
לא מן הנמנע שעד סוף שבוע זה נכנסה הפסקת האש לתוקף. בהכירנו את הנפשות הפועלות שם וכאן, לא נראה שזה יהיה הימור גדול מדי מצדי להעריך שהשבת הנעדרים והשבויים שלנו לא היתה חלק מהעסקה. אבל יש את השלב הבא, שלב ההסדרה. פתיחת מסדרון הומניטרי מישראל דרכו יוזרמו לעזה מים, אוכל וכיוצא באלה. כאן חייבים להעמיד תנאי ברור: השבת גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול ז"ל והחזרתם של שני הישראלים השבויים שם. בלי זה, לא להעביר להם אפילו בקבוק מים חד-פעמי אחד. שמחה גולדין, אביו של סגן הדר גולדין ז"ל, העביר בצאת השבת מסר לרמטכ"ל. "התפקיד שלך עכשיו הוא להביא את החיילים שלך, הדר ואורון משדה הקרב, כי לא משאירים חיילים מאחור. אסור לעשות הפסקת אש מבלי להביא את החיילים הדר ואורון. המבצע הזה הוא הזדמנות להשיב את החיילים וכל הדיבורים על הפסקת אש מבלי לדרוש את אורון והדר יובילו אותנו בקרוב לסבב נוסף, להרוגים נוספים. זה לא מבצע 'שומר חומות' אלא המשך של מבצע 'צוק איתן' שעדיין לא נגמר. הוא לא נגמר משום שכוחותינו הגיבורים עדיין נמצאים על אדמת עזה וכעת יש לך הזדמנות ואחריות להשיב את החיילים חזרה ארצה. החזרת החיילים היא תמונת הניצחון של המבצע. אביב כוכבי, זה בידיים שלך. עם ישראל סומך עליך", כתב שמחה גולדין.
 
לקראת הסבב הבא
בעבר, אחרי המבצעים השונים, העבירה ישראל אלפי משאיות בטון לעזה, לשיקום ההריסות. החאמסניקים השתמשו, כידוע, במלט זה, לבניית המנהרות שלהם. כך, גם בחלק גדול מהכסף שהעבירה קטאר בהסכמת ישראל ובאמצעותה, השתמש החמאס להתעצמותו הצבאית. הפעם חייבת ישראל לשים לזה סוף ולהבטיח, באמצעות ארה"ב וכוחות בינלאומיים אחרים, שכל דולר שיועבר לעזה יושקע אך ורק בפרויקטים אזרחיים שיסייעו לאוכלוסייה האזרחית שם לשקם את חייה, ולא שהחמאס ירכוש בו אמל"ח נוסף. לא בושה ללמוד מטעויות.
 
כך ראוי
כבוד: בית החולים הדסה עין כרם פיטר את יוסוף נעים, שעבד שם כאח, לאחר שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו תמונה של צלב קרס. הדסה הוא סמל לדו קיום בין יהודים לערבים, הן בצד הרפואי והמנהלתי והן בצד המאושפזים בו. פיטורי האח- מהיר וקולע. בבי"ח רמב"ם בחיפה הודיעו כי כל עובד שלא יגיע לעבודה בגלל השביתה עליה הכריזו במגזר שלהם, יוזמן לשימוע לפני פיטורין. אמרו ועשו. לפני כשבועיים פוטרה צעירה שעברה בחנות שירות של אחת מחברות הדלק לאחר שצילמה עצמה שורפת דגל ישראל. ככה ייעשה.
 
כעת הם שותקים?
כל עוד היה חשד כי יהודי זרק את בקבוק התבערה לחדרו של הנער בן ה-12 מיפו שנפגע קשה, אצו רצו חברי כנסת ערביים לכל רשתות השידור, כולל הזרות, ותקפו את היהודים התוקפניים האלה. מהרגע שהמשטרה והשב"כ עצרו ערבים החשודים במעשה, מה שנקרא 'תאונה עבודה' כי חשבו שזה בית של יהודים, לא שמענו את אותם ח"כים ערביים. בושה.
 
איך הם מרגישים?
חמש שעות של שקט היו בגזרת עוטף עזה ביום שלישי לפנה"צ. השקט הופר במטח עז בסביבות השעה אחת. הכל מתוכנן. השקט נשמר במהלך כמה שעות שנהגים ישראליים תושבי העוטף נהגו במכליות ענק שהובילו דלק למעבר, ומשם משכו אותו נהגים עזתיים לעזה. הכושי (הנהגים הישראליים עם הדלק מישראל) עשה את שלו, הרקטות חוזרות. בשביל מה להעביר אליהם דלק בימים כאלה?
 
אין סומכין על הנס?  
פחות מחודש לאחר אסון הר מירון ושוב טריבונות קורסות באירוע בעל אופי חרדי. שוב, התעלמות מהנחיות בטיחות, שוב צפצוף על הנחייה של נציבות האש שלא לקיים את האירוע. לא צריך להעמיק מדי בחקירה. ברור שמארגני האירוע חייבים לעמוד לדין. שני הרוגים וכ-180 פצועים היו ז׳1@, שם. חלם זה כאן. יומיים לפני החג התקשר תושב הגר בסמוך לבית הכנסת הנבנה של חסידות קרלין למשטרה והתריע. הולכים להיכנס לכאן אלפים, בעוד טרם הושלמה עבודת הבנייה, אין טופס 4- כלום. במשטרה השיבו לו: לך לרשות המקומית. זה לא עניין משטרתי. אהבלים אמתיים. לא עניין משטרתי? רק לאחר שנהרגים? מה היה קורה לו היו מתקשרים מהמשטרה לאדמו"ר שליט"א ומתרים בו? מה היה קורה לו ניידת היתה מפטרלת עם כריזה ביידיש ומזהירה את הציבור לבל יעזו להגיע? מה היה קורה לו ניידת היתה עומדת בפתח בית הכנסת הזה ואוסרת על הכניסה אליו? מה היה קורה? לא היו נהרגים שניים ונפצעים יותר מ-180. לחלם היינו לעמורה דימינו.
  
כשהתותחים רועמים
 
רה"מ בנימין נתניהו ורה"מ החליפי ושר הביטחון בני גנץ צוברים בימי הלחימה בעזה לא מעט שעות משותפות. סביבתם מדווחת על כבוד הדדי, הסכמות, משהו אחר לגמרי ממה שהורגלנו בחודשים האחרונים. פרשנים מעלים את האפשרות שבתום ימי המנדט שבידי לפיד, עוד כעשרה ימים, יפציר נתניהו בגנץ לחדש (חלק) את ההסכם שהיה להם, בשינויים קלים, כך שגנץ יכהן ראשון כראש ממשלה ושר ביטחון למשך שנה וחצי, נתניהו ראש ממשלה חליפי ושר חוץ (שלי שייצא מהבית בבלפור). פרשנים מדווחים כי החלק הכי קשה בהשגת ההסכם כרגע הוא עניין המינויים במערכת המשפט. שר המשפטים, מי יהא היועץ המשפטי הבא. וברור למה הרגישות הזו. לשיטת פרשנים אלה, מי שכבר המליך את נפתלי בנט לשר הביטחון, לאחר הפליק פלאק שהוא עשה בכל הקשור לממשלת שינוי- כן או לא, עוד יאכל את הכובע. ובעוד יש מי שטורח להדליף את ההערכה דלעיל, מקורבי יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, טוענים כי רוחו לא נפלה מה'סכין בגב' שקיבל מבנט, וטענתם טרם נאמרה המילה האחרונה. אך כשהתותחים רועמים והטילים נופלים, את מי זה באמת מעניין.