אני מסיר את הכובע בפני הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, שהשעה את אחד הדיינים מישיבה בדיון על גיור, לאחר שסירב להתחסן. "חלה חובה על כלל הדיינים להתחסן, וככל שהדבר יתאפשר מבחינה חוקית, דיין אשר לא התחסן לא יוכל לשמש בתפקידו ולסכן את באי בית הדין." יפה ונכון נהג. לענ"ד. וגם בעולם החרדי, כבר לא מסתפקים רק בקריאות להתחסן כמה שיותר, אלא נוקטים גם בגזר. עפ"י אתר 'כיכר השבת', אחד ממנהלי תלמודי התורה נועץ בראש הישיבה הרב ברוך דב פוברסקי בשאלה האם מנהל ת"ת יכול לחייב את המלמדים להתחסן ומי שיסרב, האם הוא רשאי להוציאו לחל"ת. ראש הישיבה ענה לאותו מנהל: "עד שאתה שואל בענייני חושן משפט, ואם יש למעביד זכות לתבוע מעובד דברים כגון אלו, תשאל את עצמך אם בכלל מלמד כזה ראוי ללמד תינוקות של בית רבן... אדם שאין לו אחריות, על חייהם של תלמידיו ובני משפחותיהם העלולים חלילה להיפגע ולחלות בגינו, האם אדם זה ראוי להיות מחנך?". עוד הוסיף ראש הישיבה לאותו מנהל: "הלא דעת גדולי ישראל שיש ליטול את החיסון, ומלמד זה חושב שהוא יותר חכם מגדולי ישראל, כלום ראוי איש זה להוות דוגמא לחינוך לילדי ישראל"!? אהבתי.
וממלמדים סרבניים לתלמידים. הרב יצחק נריה, לדוגמא, גם ראש ישיבת ההסדר באפרת, הודיע במכתב לתלמידי הישיבה, כי החל מזמן קיץ, שיחול בעוד שבועות ספורים, תלמידים שלא יחוסנו לא יוכלו להיכנס לישיבה וללמוד. כך כתב להם: "... בחסדי שמים, ובמאמצים גדולים של המדינה, ראשיה, שריה ויועציה מופצים כעת חינם לכל דורש חיסונים אשר בכוחם לעצור את המגיפה ולשחרר את מרקם החיים ולחדש ימינו כקדם. כל גדולי ישראל האמתיים ובהם ראשי הישיבה מורים להתחסן והתחסנו בעצמם... בשל כך ובשל הרצון לחזור כמה שיותר מהר לסדרי הישיבה הרגילים. מי שלא יתחסן לא יוכל להגיע לישיבה בזמן קיץ. אנחנו לא מוכנים להתפשר", סיים הרב. בעיניים שלי - זו מנהיגות. בלי שבדקתי, בטוח שהרב נריה גם לא יתיר לר"מים אצלו להיכנס לשיעורים אם לא חוסנו. כך נכון וראוי שגם מרכז ישיבות בנ"ע, רשת אמ"ית, רשת צבי"ה והאחרות ינהגו כך יחס לתלמידים מעל גיל 16 ברי חיסון וביחס למורים. זו לא בושה להיות דוגמא חיובית לכולם. בעיניים שלי, בהנחה שבתי הכנסת ייפתחו בקרוב, כל רב קהילה חייב להמריץ את כולם להתחסן, כאן ועכשיו. אפילו עד כדי מניעת 'כיבודים' ממי שמונע עצמו מכך בלא ביסוס רפואי.
 
 
לראשונה; נשים מצטרפות
מחידושי הקורונה: נשים, כידוע, מחויבות במגילה ובשמיעת 'זכור'. המגבלות על התאספות למניין גדול עדיין קיימות, אז כיצד תזכנה הנשים לקיים את המצווה? הרב מרדכי ורד, רב קיבוץ ראש צורים, כתב השבוע לחברי הקיבוץ כי "פורים מתקרב וייתכן שניאלץ להתפזר למניינים רבים. אני מציע שכל מי שיכול להכין קריאה יתחיל להתאמן. כמו כן כדי שיהיו קריאות נשים כדאי שכמה שיותר נשים תעבודנה על הכנת הקריאה." לקריאה זו לנשים הצטרפו רבנים נוספים בקיבוץ הדתי. הרב בני לאו מירושלים עשה צעד נוסף. יחד עם הרבנית אביטל אנגלברג מעין הנצי"ב, נשאל וענה כך:
"במסגרת ההגבלות על התקהלות של מעל עשרה אנשים אנחנו מבקשים להתקבץ, עשרה בני משפחה או כל עשרה שכנים לקריאת מגילה. האם פורום כזה נחשב לעשרה לגבי חיוב המגילה וברכת הנס שבסופה ("הרב את ריבנו")?
תשובה: הצורך בעשרה לקריאת מגילה הוא משום פרסום הנס. להלכה כל עשרה בוגרים (גברים ונשים) נספרים לקיום "פרסומי ניסא" ולכן אתם יכולים לקיים את קריאת המגילה בברכותיה בעשרה בני משפחה או בכל עשרה בוגרים ולברך בסופה על הנס".
 
לא בטוח (בעצם, בטוח שלא) שבן דודו, הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, היה סומך ידו על הפסיקה הזו (ולו משום: 'מדרון חלקלק'), אבל זה לא הדבר היחיד שהם לא מסכימים ביניהם. ואפרופו אותו מדרון חלקלק. אמיתי פורת, מזכ"ל הקיבוץ הדתי (פורש בקרוב) התייחס לקריאה של הרב ורדי וציין כי: "הרבנים ערים לדילמות שעולות בעקבות הקורונה ומתווים לנו דרך הלכתית מתוך המצפן 'ובחרת בחיים'. אנחנו מנסים למצוא דרכים לשמור על הקהילתיות ועל קיום המצוות ושמחים על הפתרונות והדגשים ההלכתיים שעולים בתוך הקהל ומתוך הקשב של הרבנים". שמח אתכם, מרגיש כי ה'חידוש' הזה הוא לא האחרון שייצא מבית מדרשכם, והשאלה היא עד כמה השטח יתחבר.
וכל הסיפור הזה מזכיר לי. לפני מספר שנים חגגנו את ליל הסדר במלון בירושלים. בסמוך לו מתנהל מניין 'שוויוני'. את "חטאי" אני מזכיר היום. הלכנו להתפלל שם תפילת ערבית, ואפילו נהנינו. זה לא מה שחלקכם בטח חושבים. הישיבה היתה נפרדת עם מחיצה (נכון, לא ממש אטומה), תפילה ככל התפילות כשגם קול הנשים נשמע ברמה, ההבדלים שהכי בלטו זה שאשה נשאה דבר תורה קצר (הקפידה שלא לעמוד לפני ארון הקודש אלא דיברה מעזרת נשים), גבאית ולא גבאי הכריזו את הלו"ז, נשים אמרו קדיש על מישהו קרוב שנפטר, לא משהו שהוציא אותי משם בהרגשה שהשתתפתי במעשה נורא ואיום. חזרתי לשם למחרת למנחה. היינו 13 גברים ו-7 נשים. אחד מהגברים היה בשנת אבל והיה בלחץ להגיד קדיש. הזמן חולף, ולא מתחילים להתפלל. הוא ניגש לגבאית ותהה למה לא מתחילים. ונענה? עוד אין מניין. הוא ספר 13!! לא, אדוני, עוד אין 10 נשים. באותה רגע אותי הם הפסידו. עד אז לא הבנתי איזה שמרן אני.
 
 
כאבי ראש
גם אם אין לך לוח עברי צמוד, ובמקרה פספסת את 'ברכת החודש' לקראת חודש אדר, אם אתה גר בעיר 'נורמלית', רעמי החזיזים שבני תשחורת דואגים לפוצץ לך בשכונה מידי לילה, מזכירים לך שאדר כבר פה. בסביבה שלי לא חסרים כאלה, לצערי, אבל לא הרחק גרות כמה משפחות חרדיות. מערב פורים ועד צאת היום המיוחד הזה, עשרות וואנים ומוניות פורקים בפורים צמדים, שלישיות או יותר של בחורים צעירים חרדיים מחופשים, נראים גם קצת מבושמים, ואלה מתדפקים על דלתות הגבירים, שותים לחיים, מקבלים 'דמי פורים' לישיבה ממנה באו ואליה יחזרו, ויוצאים לגבירים אחרים. אמור מעתה- מצוות היום בפורים- לא רק משלוח מנות ומתנות לאביונים, אלא גם גיוס תרומות לישיבות. מסתבר, שמתנות לאביונים בכלל זה. סבבה. גם מסתבר, שכמות התרומות שנאספות מדי פורים לישיבות הן משאב מאוד חשוב עבורן. חמצן ממש. שם, בישיבות האלה, המחכות ממוצאי פורים לפורים הבא, שיבוא כבר, נכנסו ללחץ עקב המגבלות שהקורונה הפילה עלינו. סגר, הגבלות תנועה, איך יגייסו את כספיי התרומות? באתר 'כיכר השבת' דווח כי נציגי המוסדות הגדולים והנחשבים של הציבור החרדי, בהם ישיבות חברון, מיר, בית מתתיהו ועוד, נפגשו עם ר' יענקי קנייבסקי, הנכד של הרב חיים קנייבסקי שליט"א, והצליחו לחלץ ממנו הבטחה, שגם אם יקבל פנייה ממשרד הבריאות לחתום על קול קורא שלא לצאת למסעות גיוסי הכספים האלה, הרב לא יחתום. לדבריהם, רוב מוחלט של תלמידי הישיבה כבר היה חולה בקורונה והחלימו ממנה, כך שהם מחוסנים, וכמו שאחרים יכולים ללכת לעבודה (במגבלות), גם הם יכולים לצאת לגיוס הכספים הייחודי הזה. נמסר כי יש ישיבות שלא יסמכו על זה אלא לראשונה ינסו לאסוף תרומות דרך גיוס המונים, מצ'ינג בלעז. סיפור אחר לגמרי וחשוב אף יותר הוא מה יהיה בפורים בישיבות. כזכור, פורים אשתקד היה מחולל המגיפה הגדול ביותר, ובמשרד הבריאות חוששים מפני אלה שהזיכרון שלהם קצר מדי, כמו גם מאלה שלא לומדים מטעויות. בשבוע שעבר ערכו נציגי משרד הבריאות שיחת זום עם מנהלי הישיבות הגדולות והבהירו להם את הכללים. מסיבות פורים בישיבות? ניתן, תוך שמירה על קפסולות. ולא לשכוח את המסכה. (הרגילה). משרד הבריאות פרסם הנחיות חדשות, מקלות יותר, לפתיחת בתי הכנסת, במיוחד לשבת 'זכור'. אני מהמר שחלק גדול ממנייני החצר לא ימהרו להתפזר. בסה"כ, לרבים מאוד זה נוח מאוד. בעיקר – קל"ב (קרוב לבית), וגם, בואו נאמר את האמת, לא נמרח יותר מדי. שתי הנאות בתפילה אחת.
היש קשר?
 
אחת התופעות הנפוצות, והמכוערות לטעמי, בתקופת בחירות היא לחפש 'כתמים שחורים' בעברם של מתמודדים לכנסת. אני מבין את ההיגיון שבדבר, שכן ראוי שנדע מי למי באמת אנחנו מצביעים, אבל גם בלי זה המצב די 'על הפנים', בשביל מה לזרות עוד מלח. במסגרת זו פורסם ב'מעריב' על 'עברם הצבאי' לכאורה או שלא לכאורה של חמשת הראשונים ברשימת 'הציונות הדתית' של סמוטריץ׳. מסתבר, שאלה בקושי שירתו בצה״ל או לא שירתו בכלל. סמוטריץ' עצמו שירת שירות חלקי שמהלכו הוצב במקום התשיעי ברשימת "תקומה", מה שאפשר לו להשתחרר לשלושה חודשים (באמצע השירות המקוצר) כדי להתעסק כמועמד בבחירות, (בנוסף לא שוכחים לו את לימודי המשפט שלמד בזמן היותו תלמיד שתורתו אומנותו(, איתמר בן גביר לא שירת בצה"ל (ניסה להתגייס אך נידחה), שתי הנשים בחמישייה הראשונה, אורית סטרוק ומיכל וולדיגר, לא שירתו בצה"ל) שירתו בשירות לאומי, כפי שעשו בזמנן רוב רובן של הבנות הדתיות – ולזה לא ניתן לענ"ד דגש מספיק בכתבה ההיא), ועו"ד שמחה רוטמן שירת שנה אחת. אחד מחבריי, סא"ל במילואים, תהה בפוסט שהעלה, האם עם עבר צבאי כה מפואר, לכאורה, אלו הדמויות שאמורות לייצג בכנסת את הציונות הדתית, שמיטב בניה משרתים ביחידות מובחרות שירות מלא ותובעני. וכל זה הזכיר לי, שלפני כך וכך שנים, כששרתתי בתפקיד ציבורי ועמדנו בפני בחירת רב ראשי לעיר מכובדת בישראל, פניתי לבן מחזורי מהישיבה התיכונית, בחור מקסים, בעל תפקיד רבני מכובד בישראל, מלח הארץ, נעים הליכות, ודיברתי אתו על האפשרות שיסכים להיות מועמד לתפקיד. תוך כדי השיחה התברר לי שהבן אדם לא שרת בצה"ל. לדבריו, ראש הישיבה בה למד בזמנו (ישיבה לא חרדית) היה צריך אותו לידו. כששמעתי זאת החלפתי צבעים. חשבתי אז, שכמייצג רשימה דתית-לאומית בעירייה (אם אינני טועה אז היא נקראה עדיין מפד"ל), לא יהיה זה נכון ומוסרי כלפיי הציבור שבחר בי, אם אקדם לתפקיד רב ראשי מי שלא שרת בצה"ל. שהרי השרות בצבא הוא אחד המאפיינים הבולטים של הציבור שלנו. בדיעבד כשאני חושב על זה אני לא בטוח שלא טעיתי אז. כי הבן אדם הזה הוא באמת משהו משהו וגם כיום, כרב 'סתם' הוא מעורה מאוד בציבור ה'סרוג' ובכלל, ומקובל מאוד על הבריות מכל הגוונים. על ידיעותיו בהלכה אין מה לדבר. וכשאני חוזר לריישא של הקטע הזה, אני לא בטוח שאני מסכים ב-100 אחוז עם חברי בעניין המועמדים ההם. לא נראה שאצביע עבורם, אבל לא עברם הצבאי זו הפואנטה. זה שהמועמדים לא שרתו שירות מלא קרבי זה לא נבע מפציפיזם או מהשתמטות לשמה. מסלול ההסדר של סמוטריץ' היה והינו מאוד מקובל (להבדיל מסיפור ה-3 חודשי בחירות שאכן מריח כניצול הזדמנות), בן גביר ביקש להתגייס אך סורב ע"י השלטונות, ובאשר לבנות- השירות לאומי היה והינו מסלול שירות דומיננטי בציבור שלנו. אז לטעמי, הפעם אין פה קייס. לא רוצה להצביע להם? סבבה, אבל חפש סיבות טובת יותר.
 
יו"ש- גם
הוותיקים שבנינו זוכרים, מן הסתם, את הקופסא הכחולה של קק"ל שהיתה מונחת לה בהרבה מאוד דירות של בתים, כמו גם בכיתות לימוד ובמוסדות ציבוריים. נשאר לך גרוש עודף מהמכולת? ישר לקופה. וכך, מאגורה לאגורה נצבר סכום שהועבר לקק"ל, והיא, במסגרת ייעודה, גאלה/רכשה קרקעות בחבלי ארץ שונים בישראל. מאז שוחררו יו"ש, במלחמת ששת הימים, הקפידו בקק"ל שלא לרכוש אדמות ישירות ביו"ש. מה שכן, פה ושם סייעו שם לפעולות קהילתיות. ואם גם רכשו קצת אדמות, היה זה באמצעות חברת הבת "הימנותא", שהוקמה לפני קום המדינה לצרכי רכישת קרקעות. תשאלו, למה לא לגיטימי שקק"ל תרכוש אדמות גם ביו"ש? אולי לגיטימי, אבל לא רצו להרגיז יהודים טובים מארה"ב, בכירים בקק"ל, ומי שעוסקים בגיוס תרומות לארגון. שם, בקרב יהדות ארה"ב הלא אורתודוכסית, ובחלק גם בה, ההתיישבות היהודית היא יותר מכשול לשלום מאשר מצוות עשה של יישוב הארץ והיאחזות בה. לווטו הסמי רשמי על רכישת קרקעות ביו"ש עזרה גם העובדה שנציג מפלגת העבודה היה משך שנים יו"ר קק"ל. בבחירות שהיו לפני חודשים ספורים, נבחר (לשנתיים הקרובות. אח"כ הג'וב יעבור לידי הליכוד) לתפקיד יו"ר קק"ל אברהם דובדבני (דובדב), איש תנועת המזרחי, ובמקביל הליכוד וסיעות הימין האחרות השתלטו על עמדות הכוח שם. בקושי הספיקו לחמם את הכסאות, והנה החלטה שהונחה בפני הנהלת קק"ל, אותה חשפו רביב דרוקר וטל שלו ב'וואלה':
קק"ל יפעל באופן רשמי לרכישת קרקעות פרטיות של פלסטינים בשטח  Cלצורך הרחבה פוטנציאלית של התנחלויות קיימות. לפי הנוסח, קק"ל "תפעל לפיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון בכל תחומי פעילותה, לרבות באמצעות פיתוח מיזמים ופרויקטים ובאמצעות פעילויות חינוכיות, קהילתיות והסברתיות ופעולות נוספות לייעור, הגנת הסביבה ושמירה על השטחים הפתוחים". בהצעת ההחלטה נקבע כי יירכשו קרקעות בגוש עציון בהתנחלויות קיימות או בצמוד להתנחלויות קיימות, בבקעת הירדן ובעוטף ירושלים גם במיקום דומה. אזור עדיפות נוסף הוא דרום הר חברון בהתנחלויות הבאות - כרמל, מעון, סוסיא, מצודת יהודה (יתיר), אשכולות, סינסנה, טנא, שמעה וליבנה. לפי הצעת ההחלטה אזור עדיפות נוסף יהיה בנימין, בדגש על ההתנחלויות אדם, מעלה מכמש, בית חורון, כוכב יעקב, מודיעין עלית, מתתיהו, בית אריה, עופרים, מבוא חורון, חשמונאים וכפר האורנים. אזור העדיפות האחרון יהיה סביב כביש 5 ובצמוד לקו הירוק בהתנחלויות הבאות: אריאל, קריית נטפים, ברוכין, עלי זהב, ברקן, עץ אפרים, אלקנה, שערי תקווה, אורנית, אלפי מנשה, צופים וסלעית.
בשמאל כבר החלו לצווח. ואני, שלא בדיוק נמנה בקצה הימני של הסקאלה הימנית, לא מבין על מה. ההחלטה קובעת כי יירכשו רק אדמות פרטיות, רק בתוך התנחלויות קיימות או לשם הרחבתן (עד 1000 מטר משטח התיחום של ההתנחלות או מקרקע פרטית בבעלות יהודית שצמודה לשטח התיחום של ההתנחלות), רק בשטח  cולא בשטחים שבבעלות פלשתינית מלאה או חלקית, וכדומה. אז על מה הם מצווחים? לטעמי, ממש לא כצעקתה, ובעיניים שלי, אפילו בג"ץ יגלגל עתירות בעניין לכשיגיעו, ובטוח שיגיעו, מכל המדרגות.
מקק"ל נמסר בתגובה ל'וואלה': "קק"ל פעלה לאורך כל השנים ופועלת גם כיום באופן מוצהר בכל חלקי ארץ ישראל, לרבות יהודה ושומרון. הדיון הינו דיון עקרוני שיאשר עקרונות פעולה, בהתבסס על חוות דעת משפטית שהתבקשה והתקבלה בקדנציה הקודמת".
(מופיע בעלון 'שבתון' )