הרב רפי 
באמת של הדבר, במפלגת 'ימינה', וגם בקרב רבים מהתומכים שעוד נותרו למפלגה הזו בציבור, לא ממש הזדעזעו, יש אומרים גם לא הופתעו, ולמרבה הבושה אפילו לא התרגשו מגט הכריתות שנתן הרב פרץ ל'ימינה' כדי להיכנס לממשלת נתניהו-גנץ. לא הופתעו - כי מי שמסוגל היה לעשות לאתמר בן גביר מה שהרב פרץ עשה לו ערב הבחירות, (הגם שבלחצם של בנט וחבורתו) הוכיח כי למרות הזמן הקצר שהוא בפוליטיקה כבר הפנים טוב את כללי המשחק הפוליטי, יען, מוסר, הגינות ופוליטיקה לא הולכים ביחד (גם אם אתה רב, ראש מכינה, רב ראשי לשעבר בצה"ל), והבטחות והצהרות הן 'הכל דיבורים', לא בהכרח שרירין וקיימין. גם לא הופתעו- כי שמועות על כך רצו בשטח, לא הופתעו כי נתניהו מעדיף אותו, בחור שקט ומנומס, על פני כל אחד מהשלישייה – בנט, שקד וסמוטריץ', המאוד מוכשרים, אבל שלישייה שלא מפספסת אף הזדמנות להשתלח בנתניהו חזק ומתחת לחגורה. איזה בוס לא יעדיף ייאס מאן על פני טראבלמייקר? לא הופתעו, כי הם עצמם לא בדיוק ספרו את הרב פרץ, לא עדכנו אותו במגעים עם הליכוד על הצטרפות, ככל שהיו, התייחסו אליו כאילו היה אוויר. כך לפחות הוא חש. יחס גורר יחס. תגידו, הרב רפי פרץ בגד? במי? בבנט ובשקד? תרעננו את הזכרון. הם היו הראשונים לתת גט לחבורה, שכללה בעיקר את הרב פרץ עצמו וסמוטריץ', כשפרשו והקימו רשימה משלהם. אולי זו הסיבה שהפעם, נוכח צעדו של הרב פרץ, הם היו ממש מנומסים. חנה בבלי היתה גאה בהם. אפילו אחלו לו בהצלחה.
לא התרגשו- כי הרב רפי פרץ שהוצנח בזמנו לראשות 'הבית היהודי' (מי הגאונים שהביאו אותו, האם עתה מכים על חטא?) לא ממש הותיר חותם משמעותי שם, לא ממש התחבר לחבורה, הצליח להרגיש בבית ומחוץ, ובטח שמול הכריזמה ששפכו בנט, שקד וסמוטריץ' על חברי המרכז והפעילים, הוכיח הרב פרץ שהוא לא היה בתור כשהקב"ה חילק את המשאב הטבעי הזה, כריזמה. נוכח, ניפקד- אין הבדל גדול.
 גם בהיבט של הפוליטיקה הפנימית, כשהם עוד היו ביחד, מתחת לקרקע רחשו געשו רעשים. סמוטריץ' כבר פעל בזמנו לפריימריז על הראשות, שכן ברור היה שיקח את הרב פרץ בעיניים עצומות. הרב פרץ הפריע לשקד במקרה של חלוקת תיקים ל'ימינה', מי יקדם. היא אוהוא. ובנט והרב פרץ, הרי מעולם לא שידרו על גל אחד. בטח לא בענייני דת-מדינה. כך שמראש כל השידוך הזה לא היה בעל סיכויים גדולים.
אבל במציאות הפוליטית שנוצרה, והשאלה שעמדה היא הרב פרץ שר, גם אם חיוור משהו, בממשלה, או גם זה לא, אני לא בטוח שכניסתו לממשלה היא טעות, בכל הקשור לאינטרסים המגזריים של הציבור הדתי לאומי. בסך הכל, פרץ קיבל משרד ממשלתי קטן, אך עם הבטחות לבנייה בירושלים, יכהן כמשקיף בקבינט המדיני ביטחוני, ואולי העיקר, תקנות ופעילות החינוך הדתי יעוגנו בתקציב, כך שלכאורה יהיו חסינים מםגיעה. גם אם המניעים של הרב פרץ היו שררה, או להחזיר לבנט, שקד וסמוטריץ' קצת על מה שחש שהם עוללו לו, במצב שנתהווה, כשבנט ונתניהו הובילו עצמם למבוי סתום (לענ"ד רשלנות תורמת של שניהם לעניין), עדיף בננה אחת במקרר, משתיים או שלוש בננות על העץ.
ב'שורה התחתונה', הרב רפי פרץ התיישב השבוע על כורסת עור הצבי בשולחן הממשלה שהורחב, ושם מקומו אולי מובטח. אבל ב'בית היהודי' הרוחות גועשות, פריימריז על הראשות יתקיימו מתי שהוא, וסיכויו לכבוש את הנהגת מה שיישאר מהמפלגה הזו, אם בכלל יישאר משהו, זהים לסיכויים שלי לרוץ מרתון.
לימין שור  
"נשרת את העם באופוזיציה", אמרו בהשלמה החברים ב'ימינה', נו, מה ציפיתם שיגידו? נפתלי בנט אף נתגלה כצדיק ממש, ובפוסט שפרסם בתחילת שבוע קרא לנו, ה'סרוגים': "אחיי ואחיותיי, תודה על אלפי הודעות החיזוק שלכם על החלטת רה״מ לשלוח את שרי ימינה לאופוזיציה. זה מרגש. אך אני מבקש: אל תכעסו על נתניהו. הוא לא איש רע. יש לו זכויות רבות. אל תיפול רוחכם. זו לא דרכנו. אנחנו לא מרירים ולא נקמנים. אנחנו מאמינים. יש בנו ביטחון. מי יודע, אולי דווקא החלטת נתניהו למנוע כניסתנו לממשלה, היא שתגביר את המוטיבציה שלו להוכיח לכולם שהוא יחיל ריבונות על ההתיישבות, שהוא עושה רפורמות נועזות במשפט ובכלכלה. בכל אופן, אני מבטיח לכם שמכל מקום בו נהיה אנחנו נפעל לטובת המדינה. נבנה אלטרנטיבת הנהגה לאומית, ישרה, נקיית כפיים ואמיצה. הרימו ראש וחייכו. שבת שלום. נפתלי בנט". אז אח שלי נפתלי, אנחנו כן כועסים על נתניהו שזרק אתכם החוצה, גם אם קצת הגיע לכם, ואני גם לא כל כך קונה את זה שאתה, שקד וסמוטריץ' ממש לא כועסים עליו. אבל, נגיד. אישית, אני מעדיף פוסט כזה חיובי כמו שהעלת עתה, על פני פוסטים קודמים שלך ושל חבריך בראשות 'ימינה' על ראש הממשלה (שאני רחוק מלהחזיק ממנו בפן האישי וההתנהגותי). ועוד משהו. קראתי שוב ושוב את הפוסט הנעים הזה. סליחה. חוץ מריבונות ורפורמות נועזות בכלכלה והמשפט, כמו שכתבת, את חלק גדול מהקהל אליו פנית, מעניין גם, ואולי לא פחות, רפורמות בנושאי דת-מדינה. הגיור, חוק הכשרות, חוק הגיוס, רבנים ראשיים ועוד. שוב, גם הפעם, את זה לא הזכרת כלל. אם אינני טועה גם שקד לא הזכירה במילה בנאומה בכנסת. כנראה שעוד לא הפנמתם שיש לא מעטים מאנ"ש שהנושאים האלה חשובים להם. אולי (גם) זו הסיבה שקיבלתם רק שישה מנדטים. חומר למחשבה ולהפנמה.
ולתכלס'. לחבר'ה הבאמת מוכשרים של 'ימינה' מגיע לאחוז בהגה הקברניט. משנגזר אחרת, יש מקום להניח כי הם יבלטו גם מספסלי האופוזיציה. לא רק בהצהרות, הכרזות ושאילתות, אלא גם ובעיקר בהצעות חוק פרטיות שיגעו בבטן הרכה של לא מעט מחברי הקואליציה, שבהשקפתם הם ימנים, אך מכוח המשמעת הקואליציונית, יעמדו חדשות לבקרים בדילמות ערכיות- מוסריות, אם יש בכלל דבר כזה בפרלמנט הישראלי. משעמם, בטוח לא יהיה. גם מעניין יהיה לראות מה תעשה הישיבה באופוזיציה למשולש בנט-שקד- סמוטריץ'. בנט ושקד צפויים לבנות עצמם, ביחד אך אולי גם לחוד, לתקופה של אחרי נתניהו. אולי רק שנה וחצי – שנתיים מהיום. הראשון, שאינו מסתיר שאיפתו להיות ראש ממשלה, כבר הבין כי סיכויו לכבוש את היעד טובים יותר, אם בכלל, הם רק מתוך הסיעה הגדולה, מה לעשות, הליכוד, שקד לא מן הנמנע מחכה לפריימריז ב'בית היהודי' שם, בהתמודדות, סיכוייה לכבוש את ההנהגה מעולים נוכח הריק שיש שם, וסמוטריץ', בחוכמתו הרבה, בהחלט עשוי כיו"ר האיחוד הלאומי, לפעול לגיבוש מסגרת פוליטית חדשה דתית-לאומית, חרד"לית, ולא רק, ולמתג אותה כמפלגת הציונות הדתית. ככל שהישיבה של 'ימינה' באופוזיציה תימשך יותר, כך גדלים הסיכויים שהחבורה הזו תתפרק ואיש איש(ה) יילך לדרכו הפוליטית העצמאית.
***
הממשלה
 
זה כבר לא רק המספר המנופח של שרים וסגני השרים, זה גם (חוסר) היצירתיות שבהקמת משרדים לעניינים הזויים, והעיקר שתימצא החליפה לפוליטיקאי זה או אחר שראש הממשלה חפץ (=זקוק) ביקרו. הזוי, מגוחך, מגעיל, מה שתרצו. אוי, כמה צריך לכוון מעתה יותר ב"ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה". הם (ואנחנו) כל כך זקוקים לזה.
 
וביבי 
נתניהו, שוב (ושוב) זרק את מפלגת 'ימינה' לקרשים. יפה? ממש לא. מתאים לו? ממש כן. דפוס החוזר על עצמו. זה האיש. ובכל זאת. האם כל דתי-לאומי צריך להרגיש נבגד עקב כך? אולי רק מי שהצביע ל'ימינה'. וגם לא בטוח, כי לפוליטיקה כללים משלה. בטח אחרי ש'ימינה', מתוך שרירים, לא המליצה לנשיא על נתניהו, בפעם האחרונה. ה'סרוגים' האחרים, כלומר אלה שלא שמו טב בקלפי, (ונדמה לי שמספרם לא קטן משל הראשונים) – אין להם עילה (ואפילו זכות) לחוש נבגדים ע"י נתניהו. המשחק הוא פוליטי. כוח פוליטי. לא הצבעת לטב? אין לך זכות לבכות כעת. בעיניים שלי, נתניהו מוכר את האידיאולוגיה הדתית-לאומית שלי ושל כמותיי באופן מבזה הרבה יותר, כשהוא מאמץ (גם אם בגלל נסיבות פוליטיות) את הקו החרדי בכל הקשור למגוון נושאי דת-מדינה. ובעיניים שלי זה הרבה יותר פוגע וכואב מאשר אם מכניס את 'ימינה' לממשלה או לא.
(המאמר מפורסם בעלון 'שבתון2 שבת זו)