מבוכה ומבולקה
אחת (מפלגה דתית לאומית) עדיפה (לאינטרסים של הצד"ל, לימין ולמדינה, כמובן) על שתיים? תלוי את מי שואלים, ומתי. לקראת הבחירות הקודמות, נתניהו, למשל, דחף לשתי רשימות כאלה, ונכון להיום הוא דוחף לרשימת ימין אחת מחוץ לליכוד, מחשש שאם ירוצו שתיים, שתיהן לא יעברו את מחסום אחוז החסימה. נכון לאותו יום נתניהו הפנים כי גודל הגוש קובע ולאו דווקא שהליכוד יהיה הכי גדול. אבל זה נכון לאותו יום... כך או כך, בעוד נתניהו חוזר על המנהג שלו להתערב בתוך מפלגות אחרות ומנסה לדחוף לאיחוד הצד"ל שאינם ליכודניקים, אלה, שכבר הבינו כי לא את טובתם בהכרח הוא מבקש אלא את שלו, כבר לא עוברים לדום לכל בקשה שלו. הם גם לא יישבעו על תנ"ך, שבכל מקרה ובכל מחיר, לא יחברו לממשלה בראשות גנץ, אם ירצה השם וירצה העם שזה מה שיקרה. בינתיים, הנטייה עדיין עם נתניהו, ובחדרי חדרים מכינים לו 'דרישת תשלום', בדמות מחיר שישלם הליכוד, אם בדרך של שריון מקום (דוגמת מה שהיה עם הרב אלי בן דהן) אם בדרך אחרת, אם כל כך חפץ נתניהו להתערב בנעשה בתוככי מדורת השבט. אבל עד (ואם) שזה יקרה, עדיין יש הרבה עבודה לעשות בתוך המשפחה פנימה. נכון ליום שלישי, המאמצים להחזיר את סמוטריץ' והאיחוד הלאומי לאורגן המשותף של בית-היהודי-ועוצמה יהודית, עדיין תקועים. גישושים עקיפים יש, אפילו ספין שהוכחש ע"י הנוגעים בדבר הופץ באמצעי התקשורת כאילו יוסכם שפרץ יוביל את הרשימה, אבל סמוטריץ' יקבל את השליטה על המנגנון, יקבע מי ימנכ"ל את האורגן המשותף, וכן, יאוחדו  המרכזים של שתי המפלגות ומיד לאחר הבחירות השלישיות המרכז המאוחד יקבע את הרשימה לבחירות הרביעיות שסביר כי יבואו עלינו לטובה... אבל כל זה בגדר ספינים, רעיונות, מחשבות ואולי גם תקוות. סמוטריץ', שלא הבין מהיכן באה עליו בהפתעה הברית של הרב פרץ עם בן גביר, נראה כמתקשה לעכל את התרגיל שעשו לו, מן הסתם כקונטרה לתרגיל שהכין הוא להם בדמות דרישתו לפריימריז כאן ועכשיו (בעצה אחת עם איילת שקד). שם היו בטוחים כי סמוטריץ' הוציא חוזה, פוליטי, כמובן, על הרב רפי פרץ כמנהיג הרשימה, על הבית היהודי בכלל וכל חפצו היה להמליך את האיחוד הלאומי כ'בית היהודי' האוטנטי, ולכן פעלו כפי שפעלו. שאלה אחת היא כיצד ינהג סמוטריץ' ברגע האמת ההולך ומתקרב. האם יתגבר על העלבון ויתכנס לבית הפוליטי הזה (בשם אחדות המחנה, הצלת הימין וכדומה), תוך שיקבל תופינים מסויימים, או ש... ש-מה בדיוק? יחזור לנהל את 'רגבים'? ייקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים? קצת לא אנושי לצפות ממך לעשות כן לאחר שטעמת את השררה ברמה הכמעט הכי גבוהה שיש. הסבירות- שבסוף יתרצה ויחזור. המקום השני והחמישי שמור לו. ואולי, אולי סמוטריץ' יחבור בכלל לרשימה של בנט ושקד? שקד בטוח תרצה בו (ובהסכם עם בנט יש לה זכות להביא 50 אחוז מהרשימה), אבל לא בטוח שבנט, המתכנן להביא קולות מהימין הליברלי, יסתכן בלאבד חלק מהקולות האלה אם יאמץ את סמוטריץ' לחיכו. ואם כל זה לא מספיק, הסאגה הזו לא נגמרת. מה עם 'ימינה' של בנט את שקד את כהנא? האם ירוצו עד הסוף לבד, או אולי יצטרפו לרשימה אחת עם הבית היהודי ואחיותיה? (נכון לעכשיו הצהיר מתן כהנא כי היו לא תהיה). כפי שהדברים נראים, הכל שם מחכים למאני טיים, לקראת יום הגשת הרשימות, ב- 15 לחודש. זה השבוע, למי שלא שם לב.
רב ראשי? של מי בדיוק?
יותר מדי פעמים גורם לי הרשל"צ הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק יוסף, לצבוט את עצמי חזק, תוהה, האם הוא באמת אמר את מה שיצא מפיו, שלא לומר, האם הוא גם חשב לפני כן על הדברים שיגיד. הנה משהו טרי. במהלך מעמד סיום הש"ס המרכזי של מפלגת ש"ס ותנועת אל המעיין, שנערך בשבוע שעבר, סיפר כבודו: "לפני כמה שנים התקשר אלינו ראש הממשלה נתניהו וביקש שאבוא ואגיד כמה מילים. יש שמה ריהוט חדש, הכל חוקי, הכל יפה. דיברתי שם דברי תורה. כשרציתי ללכת, ראש הממשלה תפס אותי ביד וישבתי שם 3 שעות, איזה ביטול תורה. השתעממתי", סיפר, ואז הגיע לתכלס'. "מי יושב שם? הסתכלתי מסביב מימין ומשאל, ראיתי מצד אחד איזה פרופסור אחד עם תנ"ך ביד וקרחת בלי כיפה, מצד שני ישבה איזו אישה אחת בלי ידיים, כמה אחדים עם כיפת בנט. כל היתר אתה רואה אותם לא דתיים. ריבונו של העולם איפה הלכנו?!". סוף ציטוט (ההמשך, בהמשך, קודם כל 'בעיניים שלי'). אז, בעיניים שלי, הרב יכול להיות גאון, ענק בתורה, מטאור, מה שאתם רוצים. אך, עם השקפה כמו שלו, ראיית האחר כמו שהוא רואה, להיות רב ודוגמא לאחרים, אני מסופק אם הוא ראוי (כן, אני יודע, יתקפו אותי על דברים אלה בבליסטראות, ד' יעזור), רב ראשי לישראל- בטח ובטח הוא אינו ראוי. יושבים יהודים, ויהודיות, עם כיפה או קרחת, ולומדים תנ"ך, לשמה. לשם הכרת ספר הספרים של העם היהודי. מה רע? יצא לי ולרעייתי בשנים האחרונות להשתתף בכמה חוגים כאלה לתנ"ך, יחד עם מאות משתתפים נוספים, במקרה או לא, מרביתם עם 'כיפה שקופה'. חלקם אף הראו ידע והכרת התנ"ך בצורה שרבים מבני הישיבות שאני מכיר רחוקים ממנה. "מי יושב שם? פרופסור עם קרחת, אישה אחת בלי ידיים, כמה עם כיפה בנט", אמר כבודו. בושה. לא פחות. הרב יצחק יוסף הוסיף לבסוף כי "אם ראש הממשלה יבקש ממני עוד פעם להגיע לחוג לתנ"ך אז אני אגיד לו, 'הפעם תעשה חוג להלכה', ואעביר שיעור בהלכות שבת. אתם תראו, כולם יחזרו בתשובה, כולל ראש הממשלה." זה חזות הכל? בעיניים שלי, עדיף לוותר על תפקיד רב ראשי. אלפיים שנה העם היהודי הסתדר בלי פונקציונר שכזה. ואם כבר בוחרים, שיבחרו עפ"י הבן אדם, על כל המשתמע מכך. מה יש בו ומה אין בו. ולא בדרך נפוטיזם והפוליטיקה על כל כיעוריה.
 
לא חובה לצייץ 
בצלאל סמוטריץ', יו"ר האיחוד הלאומי ונכון להיום גם שר התחבורה, הוא אחד הפוליטיקאים המוכשרים והרהוטים שיש בכנסת הזו, וכבר שיבחנו אותו על כך רבות ב'שבתון'. אבל כמו ג'ינג'ים (במידת עוצמה שונה של הג'ינג'יות) רבים, לא אחת הפה שלו מקדים את עבודת התאים האפורים שבמוח, ויוצא לו ציוץ, שלענ"ד נכון יותר היה לו לא בא לעולם. אני לא יודע אם זה מתאוות הפרסום, או אולי הרצון להיות ראשון שמגיב ותופס כותרות (דבר לגיטימי לפוליטיקאי), אבל כיוון שמדברים באנשים רציניים, ומכיוון שברגע ששחררת, לא ניתן למשוך את הציוץ בחזרה, אנא, ספור עד עשר לפני. הציוץ המיותר (לענ"ד) הפעם- לאחר הטביעה הטראגית של הבחור והבחורה בחניון ביתם בתל אביב עקב השטפון, צייץ סמוטריץ' בטוויטר: "לו רק חולדאי היה משקיע קצת פחות בפופוליזם כדוגמת התחבורה הציבורית בשבת וקצת יותר בשיפור התשתיות עבור תושביו...". מיותר. אלף – מה הקשר? חולדאי השקיע הרבה כסף גם בדברים אחרים, ולא רק בתחבורה ציבורית בשבת. כן, גם בתרבות יהודית, גם באחזקת מוסדות חינוך דתיים, ובכל ענייני העיר. הקשר בין זה לזה קלוש ביותר. בית- מסתבר שתחבורה ציבורית בשבת אינה רק פופוליזם אלא צורך של לא מעט תל אביבים, גם אם סמוטריץ' ואני לא אוהבים את זה. גימל – סמוטריץ' שר התחבורה ולצערנו ראינו בשבועות האחרונים המון הרוגים בתאונות דרכים. תאר לעצמך, בצלאל סמוטריץ', שחולדאי, למשל, היה מצייץ: "לו רק סמוטריץ' היה משקיע קצת פחות בפופוליזם כדוגמת כבישים נידחים ביו"ש בשטחים שעשויים/עלולים להיות מועברים לרשות הפלשתינים, ובמקום זה היה רוכש מאות ניידות משטרה חדשות להרתעה בכבישים". במה בדיוק זה היה שונה? אז כבוד השר. עצת הדיוט. אל תקפוץ. ספור עד עשר לפני כל ציוץ. וכן, למד ממנוסים ממך. נפתלי בנט, עד לפני כשנה, היה שולף ציוצים למכביר, יורה לכל כיוון, לא מן הנמנע כי שילם על כך מחיר בבחירות שהשאירו אותו בחוץ. למד, הפנים, ותראה כמה 'מבוגר אחראי' הוא נהיה. לא בושה ללמוד ממנו.
 
פתוח, ומה עם התעודה?
תהליך אפייתם של נושאים שונים בתחומי דת-מדינה בבתי המשפט, ובבג"צ, בכלל זה, נמשכים בד"כ זמן רב, אולי בכוונת מכוון של השופטים הנכבדים, שמעדיפים שלא הם, אלא הפוליטיקאים, יוציאו את הערמונים מן האש, במקום שזה ניתן, כך סוגיית הגיוס לצה"ל נמתחה ונמתחה, כך עניין משחקי הכדורגל בשבת, התחבורה הציבורית, פתיחת המרכולים בשבתות, ועוד. ביום רביעי בשבוע החולף התקיים בבג"צ דיון בעתירת מסעדת ״באב אל ימן״ הכשרה והפתוחה בשבת, לטענתה, ללא חילול שבת, לקבלת תעודת כשרות מהרבנות. עו״ד אלעד לוביץ׳, בא כוחו של העותר, מטעם תנועת נאמני תורה ועבודה מסביר: ״הרבנות נמנעת מלהעניק תעודות כשרות למסעדות כשרות הפתוחות בשבת, אף שהן פועלות ללא חילול שבת, למרות העובדה שהן פועלות בדיוק במתכונת של בתי מלון, הפתוחים בשבת ואינם מחללים שבת – וכן מקבלים תעודת כשרות מהרבנות". הוא טוען כי יותר מכך, רק לאחרונה העניקה הרבנות תעודת כשרות גם לסניף מקדונלדס׳ בשדה התעופה נתב"ג, הפתוח בשבת, "במקום הרבה יותר מסובך ואף בלתי אפשרי להשגחה בשבת״, אומר עו״ד לוביץ׳. בדיון, שנערך היום, רביעי בבוקר, פסק בג"צ הוצאות לטובת העותר משום שהרבנות הגישה את החלטתה בערר רק בעקבות העתירה לבג"צ. כמו כן קרא בג"צ לעותר להגיש עתירה חדשה. נעקוב.

(המאמר מופיע בעלון 'שבתון' שבת זו פרשת ויחי)
צילום: דוברות המפלגה