דעות
עשה לך רב
א' כסלו ה'תשע"ז 01/12/2016
מוטי זפט
תארו לעצמכם בחור ישיבה, חובש כיפה סרוגה גדולה לראשו, ציציותיו מתבדרות ברוח, והוא מתלבט. האם להתפקד ל'בית היהודי', או לא. כפי שהוא עושה בסוגיות הרות גורל אחרות, הולך הוא להתייעץ ברבותיו. אם לא ישירות, אזי במה שמופיע מפיהם ב...עלוני השבת. משני רבנים הוא מחזיק בעיקר. הרב שלמה אבינר והרב חיים דרוקמן, שניהם שליט"א. פתח את 'עולם קטן', וראה כי הרב אבינר, במדורו הקבוע שם, בתשובה לשאלה בעניין השיב: "לפי מביני דבר, במצב העכשווי זה לא יועיל. לכן את הכסף (דמי ההתפקדות) לתת לצדקה. ובאשר ל'בית היהודי', להתפלל, וסופו (של 'הבית היהודי', מ.ז) לחזור בתשובה גדולה". סוף ציטוט. בחור הישיבה עשה כפי שהורה לו רבו, ואת הכסף תרם לאחת מעמותות הצדקה. והנה, בחלוף גיליון, הגיב הרב חיים דרוקמן לרב אבינר באותה סוגיה וכתב: "ההתפלגויות הקיימות בקרב הציבור הדתי כל כך מכאיבות והן פוגעות ביותר. האם לא למדנו לקח מהבחירות האחרונות בהן הפסידה הציונות הדתית ארבעה מנדטים בגלל פילוג זה?'. והוסיף: "יש ערך גדול להתפקד ל'בית היהודי', התפקדות לשם חיזוק הכוח של הציבור הדתי לאומי במדינת ישראל, על-מנת שיוכל להשפיע ולהוביל בכל העניינים: הן הדתיים והן הלאומיים...אם כן, מדוע אין לנו האפשרות ללכת יחד"?. עמד בחור הישיבה ולא ידע כיצד לנהוג. אותי משכה יותר הסיפא שבדברי הרב דרוקמן שליט"א: "גם אם יש איזה שהם ניואנסים קטנים המבדילים בין חלקים שונים בציבור שלנו, עדיין המשותף הוא מעל ומעבר לניואנסים אלה". ויורשה לי הקטן, לתהות ולבטא מה שאני ורבים שכמותי חשים. ככה? ניואסים קטנים? אני, לצערי, מכיר מציאות אחרת לגמרי. תהום מפרידה, התרחקות, התבדלות, בתי כנסת שונים, ישיבות שונות, בתי מדרש שונים, אלה כמעט שלא מתחתנים עם אלה, תנועות נוער שונות, והאמת? לא נראה שזה באמת מפריע לרבים. אז מהו ה'יחד' הזה?
888888
מדור זה נכתב ביום שלישי, כאשר השמש קופחת, אך החזאים מבטיחים כי גשם צפוי מחר (יום רביעי). באותו יום אמורה הכנסת לדון בכמה נושאים חשובים, בהם בעניין עמונה. ומה הקשר? הרב אליקים לבנון, רב היישוב אלון-מורה והישיבה החשובה ששם, התבטא בשבוע שעבר בגילוי-דעת, כי "עד שלא יוסר האיום על הרס ההתיישבות בארץ ישראל ובכלל זה בעמונה, בעופרה ובמקומות רבים נוספים, תהיה עצירת גשמים...ביום בו תתקבל החלטה אשר אי אפשר יהיה לעוקפה באמצעות פלפולים משפטיים, בו ביום יחלו לרדת גשמי ברכה". כשגיליון זה יהיה בידכם, נדע כולנו אם כבוד הרב קלע בינגו או פספס. אם קלע – מן הסתם תחל אליו עלייה לרגל. אם פספס – נקבל הסברים? (ואם כבר כבודו יודע להסביר, היינו שואלים: מילא , לו השריפות היו קורות מול בית רה"מ בירושלים, אבל מה אשמים החיפאים ובכללם 750 המשפחות שדירותיהן נשרפו כליל? מה אשמה הישיבה שנשרפה עד תום בחיפה?). מעניינת לא פחות התייחסותם של רבנים אחרים לעצירת הגשמים. הרב בן ציון בוארון, לשעבר דיין בביה"ד הגדול בירושלים, שנשאל על מה הדברים (השריפות ועצירת הגשמים) באים אמר: "אין זה מקרה אלא הדברים באים כדי לעורר על שמירת השבת...החיזוק צריך להיות בלימוד הלכות השבת...והקפידא היא בעיקר על בני התורה משום שהחילוניים קשה שיבינו את הדברים, וה' יעזור". ה' יעזור למי שעוזר לעצמו. אך, קדימה, חברים.

**
**
העתירה לבג"ץ בעניין מינויו של הרב קרים לרב הצבאי הראשי, כמו גם סופו של הסיפור הזה (העותרים משכו עתירותיהם לאחר שהרב הגיש הסברו לבג"ץ), היו צפויים. בעידן שהתקשורת והרשתות החברתיות הן שקובעות את סדר היום של החברה הישראלית, לא רציני היה לחשוב שהתבטאויות כאלה מפי הרב קרים יעברו ללא תגובה 'הולמת' של התקשורת. כך גם לא סביר היה שחה"כ גלאון תחמיץ ההזדמנות לכותרות בעניין, וכך גם היה צפוי שהסבריו של הרב קרים יאפשרו לבג"ץ ל'אשר' את המינוי, למרות שבעקבות משיכת העתירות כבר לא היה צורך ב'הכשר' זה. מודה, התקשיתי להבין את ה'עליהום' על בג"ץ בעניין זה (בטח ובטח את הלשון המאוד לא מכובדת מצד כמה מנבחרינו ורבנינו). "בג"ץ לא ממנה רבנים", אמר ח"כ מלומד (באמת). אתה צודק. אבל בג"ץ גם אינו ממנה ראש ממשלה או שרים, גם לא מפלגות, אבל בידו לקבוע כי הם אינם רשאים להיבחר או להיות מועמדים לבחירה. למה בעניין זה מה שנכון לגבי ראש ממשלה אינו נכון לגבי רב בשירות הציבורי? נכון, בג"ץ אינו רשאי ואין לו סמכות להיכנס לענייני הלכה. אבל מה לעשות ומינוי רב צבאי הוא לא עניין הלכתי, אלא עניין מנהליככל מינוי אחר ולכן המינוי אמור, לענ"ד, להיבחן על פי אמות מידה של המשפט המנהלי. נכון, לא נעים, נכון, לא ברור למה בג"ץ חיכה כל כך הרבה זמן מיום הגשת העתירה נגד המינוי עד יומיים לפני טקס החילופין, נכון, שאלתו של השופט ג'וברין היכן כתוב בתורה בעניין מעמדה של שבויה במלחמה מעידה שעדיף היה לו לא אותו היו משבצים לשבת בתיק זה, ובכל זאת, איך אמר מנחם בגין ז"ל? "יש שופטים בירושלים". ב'שורה התחתונה', הרב קרים יהיה הרב הצבאי הראשי של כ-ו-ל-ם בצה"ל ויעשה יופי של עבודה, כפי שעשה בכל דבר שנגע בו עד היום. וכל העניין הזה של בג"ץ, הסערה והמינוי יהיו כדאיים אם בעקבותיו כל מיני פוליטיקאים, רבנים ושאר משרתי ציבור, יחשבו פעמיים איך לומר את מה שהם חושבים ומאמינים, אבל במחשבה מראש גם כיצד יקלטו את הדברים גם כאלה שמחפשים לדוג פרובוקציות. הגיע הזמן להפנים, שגם דברים הנאמרים בבית המדרש, לא נעצרים שם. לא, אין מה להתבייש ש'יפוצו מעיינותיך', רק נכון להקדיש עוד קצת מחשבה איך לאמר את הדברים בידיעה שגם מי שאינם חובשי בית המדרש ואינם בקיאים בהלכה ובמסורה ייחשפו לדברים. נכון, לרשתות החברתיות יהיה אז יותר משעמם, אבל האוויר יהיה פחות מזוהם. ומוטב כך.
ועוד משהו, ואולי חשוב יותר. הסיפור הזה הוא עוד אחד מרצף עניינים חברתיים/חוקיים/ דתיים המציפים אחת לכמה ימים את שאלת יחסי דת-מדינה ברזולוציות שונות. נושאים חשובים וטעונים, שתמיד מרגיזים צד זה או אחר, מביאים להתלהטות היצרים, לקטרוגים ולהרבה שנאת חינם, לפעמים עד כדי ייאוש. אבל חברים, קחו אוויר. אנחנו (המדינה) רק בני 68. דרושה סבלנות וסובלנות. נדבך ועוד נדבך. תרגיעו.
8888
הנה דוגמא, ודווקא מפי הרב יגאל לוינשטיין, מהישיבה בעלי, (אותו הרב יגאל מההתבטאויות על ההומאים) על גיוס בנות לצה"ל. על האפשרות שנשים ישתלבו במערך הלוחם של הצבא אמר הרב לוינשטיין: "לנשים יש בשורה גדולה לעולם. לגברים יש בשורה גדולה לעולם וכל אחד צריך להביא את הבשורה שהשם מצפה ממנו. בשורת נשים היא בשורת השלום, לא המלחמה, לכן מלחמה ונשים זה תרתי דסתרי. עם ישראל יכול להסתדר בלי הנשים (כלוחמות) נהדר. הגברים נלחמים כדי שאת הבשורה הנשית יהיה אפשר לבשר, אבל בעולם המודרני הפכו את הנשים לגברים וערכן נמדד רק בקריטריונים של גברים". אפשר להסכים עם דבריו או שלא להסכים, אבל הדרך בה ביטא עמדתו – מכובדת ומכבדת את אומרה. (וגם על זה היו מי שתקפו אותו...אני בחרתי דווקא לפרגן. על הדרך).
(הדברים כתובים בעלון 'שבתון' שבת זו)
תגובות
(1 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
1.
xbQRneOHmMrSlEmX
I`m so grateful that you enenghtlied me and the most important thing that it happened in time. Just think, I have been using the internet for six years already but it`s the first time I`ve ever heard about it!…
Maralynn
15/02/2017 14:01:59
תארו לעצמכם בחור ישיבה, חובש כיפה סרוגה גדולה לראשו, ציציותיו מתבדרות ברוח, והוא מתלבט. האם להתפקד ל'בית היהודי', או לא. כפי שהוא עושה בסוגיות הרות גורל אחרות, הולך הוא להתייעץ ברבותיו. אם לא ישירות, אזי במה שמופיע מפיהם ב...עלוני השבת. משני רבנים הוא מחזיק בעיקר. הרב שלמה אבינר והרב חיים דרוקמן, שניהם שליט"א. פתח את 'עולם קטן', וראה כי הרב אבינר, במדורו הקבוע שם, בתשובה לשאלה בעניין השיב: "לפי מביני דבר, במצב העכשווי זה לא יועיל. לכן את הכסף (דמי ההתפקדות) לתת לצדקה. ובאשר ל'בית היהודי', להתפלל, וסופו (של 'הבית היהודי', מ.ז) לחזור בתשובה גדולה". סוף ציטוט. בחור הישיבה עשה כפי שהורה לו רבו, ואת הכסף תרם לאחת מעמותות הצדקה. והנה, בחלוף גיליון, הגיב הרב חיים דרוקמן לרב אבינר באותה סוגיה וכתב: "ההתפלגויות הקיימות בקרב הציבור הדתי כל כך מכאיבות והן פוגעות ביותר. האם לא למדנו לקח מהבחירות האחרונות בהן הפסידה הציונות הדתית ארבעה מנדטים בגלל פילוג זה?'. והוסיף: "יש ערך גדול להתפקד ל'בית היהודי', התפקדות לשם חיזוק הכוח של הציבור הדתי לאומי במדינת ישראל, על-מנת שיוכל להשפיע ולהוביל בכל העניינים: הן הדתיים והן הלאומיים...אם כן, מדוע אין לנו האפשרות ללכת יחד"?. עמד בחור הישיבה ולא ידע כיצד לנהוג. אותי משכה יותר הסיפא שבדברי הרב דרוקמן שליט"א: "גם אם יש איזה שהם ניואנסים קטנים המבדילים בין חלקים שונים בציבור שלנו, עדיין המשותף הוא מעל ומעבר לניואנסים אלה". ויורשה לי הקטן, לתהות ולבטא מה שאני ורבים שכמותי חשים. ככה? ניואסים קטנים? אני, לצערי, מכיר מציאות אחרת לגמרי. תהום מפרידה, התרחקות, התבדלות, בתי כנסת שונים, ישיבות שונות, בתי מדרש שונים, אלה כמעט שלא מתחתנים עם אלה, תנועות נוער שונות, והאמת? לא נראה שזה באמת מפריע לרבים. אז מהו ה'יחד' הזה?
888888
מדור זה נכתב ביום שלישי, כאשר השמש קופחת, אך החזאים מבטיחים כי גשם צפוי מחר (יום רביעי). באותו יום אמורה הכנסת לדון בכמה נושאים חשובים, בהם בעניין עמונה. ומה הקשר? הרב אליקים לבנון, רב היישוב אלון-מורה והישיבה החשובה ששם, התבטא בשבוע שעבר בגילוי-דעת, כי "עד שלא יוסר האיום על הרס ההתיישבות בארץ ישראל ובכלל זה בעמונה, בעופרה ובמקומות רבים נוספים, תהיה עצירת גשמים...ביום בו תתקבל החלטה אשר אי אפשר יהיה לעוקפה באמצעות פלפולים משפטיים, בו ביום יחלו לרדת גשמי ברכה". כשגיליון זה יהיה בידכם, נדע כולנו אם כבוד הרב קלע בינגו או פספס. אם קלע – מן הסתם תחל אליו עלייה לרגל. אם פספס – נקבל הסברים? (ואם כבר כבודו יודע להסביר, היינו שואלים: מילא , לו השריפות היו קורות מול בית רה"מ בירושלים, אבל מה אשמים החיפאים ובכללם 750 המשפחות שדירותיהן נשרפו כליל? מה אשמה הישיבה שנשרפה עד תום בחיפה?). מעניינת לא פחות התייחסותם של רבנים אחרים לעצירת הגשמים. הרב בן ציון בוארון, לשעבר דיין בביה"ד הגדול בירושלים, שנשאל על מה הדברים (השריפות ועצירת הגשמים) באים אמר: "אין זה מקרה אלא הדברים באים כדי לעורר על שמירת השבת...החיזוק צריך להיות בלימוד הלכות השבת...והקפידא היא בעיקר על בני התורה משום שהחילוניים קשה שיבינו את הדברים, וה' יעזור". ה' יעזור למי שעוזר לעצמו. אך, קדימה, חברים.

**
**888888
מדור זה נכתב ביום שלישי, כאשר השמש קופחת, אך החזאים מבטיחים כי גשם צפוי מחר (יום רביעי). באותו יום אמורה הכנסת לדון בכמה נושאים חשובים, בהם בעניין עמונה. ומה הקשר? הרב אליקים לבנון, רב היישוב אלון-מורה והישיבה החשובה ששם, התבטא בשבוע שעבר בגילוי-דעת, כי "עד שלא יוסר האיום על הרס ההתיישבות בארץ ישראל ובכלל זה בעמונה, בעופרה ובמקומות רבים נוספים, תהיה עצירת גשמים...ביום בו תתקבל החלטה אשר אי אפשר יהיה לעוקפה באמצעות פלפולים משפטיים, בו ביום יחלו לרדת גשמי ברכה". כשגיליון זה יהיה בידכם, נדע כולנו אם כבוד הרב קלע בינגו או פספס. אם קלע – מן הסתם תחל אליו עלייה לרגל. אם פספס – נקבל הסברים? (ואם כבר כבודו יודע להסביר, היינו שואלים: מילא , לו השריפות היו קורות מול בית רה"מ בירושלים, אבל מה אשמים החיפאים ובכללם 750 המשפחות שדירותיהן נשרפו כליל? מה אשמה הישיבה שנשרפה עד תום בחיפה?). מעניינת לא פחות התייחסותם של רבנים אחרים לעצירת הגשמים. הרב בן ציון בוארון, לשעבר דיין בביה"ד הגדול בירושלים, שנשאל על מה הדברים (השריפות ועצירת הגשמים) באים אמר: "אין זה מקרה אלא הדברים באים כדי לעורר על שמירת השבת...החיזוק צריך להיות בלימוד הלכות השבת...והקפידא היא בעיקר על בני התורה משום שהחילוניים קשה שיבינו את הדברים, וה' יעזור". ה' יעזור למי שעוזר לעצמו. אך, קדימה, חברים.

**
העתירה לבג"ץ בעניין מינויו של הרב קרים לרב הצבאי הראשי, כמו גם סופו של הסיפור הזה (העותרים משכו עתירותיהם לאחר שהרב הגיש הסברו לבג"ץ), היו צפויים. בעידן שהתקשורת והרשתות החברתיות הן שקובעות את סדר היום של החברה הישראלית, לא רציני היה לחשוב שהתבטאויות כאלה מפי הרב קרים יעברו ללא תגובה 'הולמת' של התקשורת. כך גם לא סביר היה שחה"כ גלאון תחמיץ ההזדמנות לכותרות בעניין, וכך גם היה צפוי שהסבריו של הרב קרים יאפשרו לבג"ץ ל'אשר' את המינוי, למרות שבעקבות משיכת העתירות כבר לא היה צורך ב'הכשר' זה. מודה, התקשיתי להבין את ה'עליהום' על בג"ץ בעניין זה (בטח ובטח את הלשון המאוד לא מכובדת מצד כמה מנבחרינו ורבנינו). "בג"ץ לא ממנה רבנים", אמר ח"כ מלומד (באמת). אתה צודק. אבל בג"ץ גם אינו ממנה ראש ממשלה או שרים, גם לא מפלגות, אבל בידו לקבוע כי הם אינם רשאים להיבחר או להיות מועמדים לבחירה. למה בעניין זה מה שנכון לגבי ראש ממשלה אינו נכון לגבי רב בשירות הציבורי? נכון, בג"ץ אינו רשאי ואין לו סמכות להיכנס לענייני הלכה. אבל מה לעשות ומינוי רב צבאי הוא לא עניין הלכתי, אלא עניין מנהליככל מינוי אחר ולכן המינוי אמור, לענ"ד, להיבחן על פי אמות מידה של המשפט המנהלי. נכון, לא נעים, נכון, לא ברור למה בג"ץ חיכה כל כך הרבה זמן מיום הגשת העתירה נגד המינוי עד יומיים לפני טקס החילופין, נכון, שאלתו של השופט ג'וברין היכן כתוב בתורה בעניין מעמדה של שבויה במלחמה מעידה שעדיף היה לו לא אותו היו משבצים לשבת בתיק זה, ובכל זאת, איך אמר מנחם בגין ז"ל? "יש שופטים בירושלים". ב'שורה התחתונה', הרב קרים יהיה הרב הצבאי הראשי של כ-ו-ל-ם בצה"ל ויעשה יופי של עבודה, כפי שעשה בכל דבר שנגע בו עד היום. וכל העניין הזה של בג"ץ, הסערה והמינוי יהיו כדאיים אם בעקבותיו כל מיני פוליטיקאים, רבנים ושאר משרתי ציבור, יחשבו פעמיים איך לומר את מה שהם חושבים ומאמינים, אבל במחשבה מראש גם כיצד יקלטו את הדברים גם כאלה שמחפשים לדוג פרובוקציות. הגיע הזמן להפנים, שגם דברים הנאמרים בבית המדרש, לא נעצרים שם. לא, אין מה להתבייש ש'יפוצו מעיינותיך', רק נכון להקדיש עוד קצת מחשבה איך לאמר את הדברים בידיעה שגם מי שאינם חובשי בית המדרש ואינם בקיאים בהלכה ובמסורה ייחשפו לדברים. נכון, לרשתות החברתיות יהיה אז יותר משעמם, אבל האוויר יהיה פחות מזוהם. ומוטב כך.
ועוד משהו, ואולי חשוב יותר. הסיפור הזה הוא עוד אחד מרצף עניינים חברתיים/חוקיים/ דתיים המציפים אחת לכמה ימים את שאלת יחסי דת-מדינה ברזולוציות שונות. נושאים חשובים וטעונים, שתמיד מרגיזים צד זה או אחר, מביאים להתלהטות היצרים, לקטרוגים ולהרבה שנאת חינם, לפעמים עד כדי ייאוש. אבל חברים, קחו אוויר. אנחנו (המדינה) רק בני 68. דרושה סבלנות וסובלנות. נדבך ועוד נדבך. תרגיעו.
8888
הנה דוגמא, ודווקא מפי הרב יגאל לוינשטיין, מהישיבה בעלי, (אותו הרב יגאל מההתבטאויות על ההומאים) על גיוס בנות לצה"ל. על האפשרות שנשים ישתלבו במערך הלוחם של הצבא אמר הרב לוינשטיין: "לנשים יש בשורה גדולה לעולם. לגברים יש בשורה גדולה לעולם וכל אחד צריך להביא את הבשורה שהשם מצפה ממנו. בשורת נשים היא בשורת השלום, לא המלחמה, לכן מלחמה ונשים זה תרתי דסתרי. עם ישראל יכול להסתדר בלי הנשים (כלוחמות) נהדר. הגברים נלחמים כדי שאת הבשורה הנשית יהיה אפשר לבשר, אבל בעולם המודרני הפכו את הנשים לגברים וערכן נמדד רק בקריטריונים של גברים". אפשר להסכים עם דבריו או שלא להסכים, אבל הדרך בה ביטא עמדתו – מכובדת ומכבדת את אומרה. (וגם על זה היו מי שתקפו אותו...אני בחרתי דווקא לפרגן. על הדרך).
(הדברים כתובים בעלון 'שבתון' שבת זו)
תגובות
(1 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
1.
xbQRneOHmMrSlEmX
I`m so grateful that you enenghtlied me and the most important thing that it happened in time. Just think, I have been using the internet for six years already but it`s the first time I`ve ever heard about it!…
Maralynn
15/02/2017 14:01:59