- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
חינוך
ירידה במספר התלמידים יוצאי אתיופיה הלומדים בחמ"ד
כ"ז אב ה'תשע"ה 12/08/2015
מערכת ′פיתה′
מחקר חדש של תנועת נאמני תורה ועבודה מלמד על שיפור ברמת האינטגרציה של יוצאי אתיופיה בחינוך הממלכתי דתי, במיוחד בחינוך היסודי: לפי הנתונים, בשנת 2009, כ-24% מכלל התלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי-דתי היסודי למדו בבתי ספר בהם רוב התלמידים הם ממוצא אתיופי, ואילו כיום, לפי נתוני 2015, שיעורם ירד ל4% בלבד.
לפי המחקר, הדבר נובע קודם כל מעניין טכני - בשנת 2015 למדו פחות תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי-דתי מאשר בשנת 2009, ואילו מספרם של כלל התלמידים בחינוך הממלכתי דתי עלה. סיבות נוספות שמציין המחקר הם המהלך של משרד החינוך ומנהל החמ"ד לסגירת בתי ספר בהם ישנם ריכוזים גבוהים של תלמידים ממוצא אתיופי (כמו בי"ס נר עציון בפ"ת) והשיפור בשילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.
עוד מראה המחקר כי בין השנים 2009-2015 פחת שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחינוך הממלכתי דתי, במיוחד בחינוך היסודי (מ-59% בשנת 2009 ל-49% בשנת 2015). לפי המחקר, סיבות אפשריות לכך הן תהליכי חילון בקרב יוצאי אתיופיה ומגמות של התחזקות החינוך ה'תורני' בחינוך הממלכתי דתי היסודי, הממעט לקלוט לשורותיו תלמידים ממוצא אתיופי (כ-68% מהתלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי דתי היסודי לומדים במוסדות מעורבים).
נתוני המחקר מלמדים גם על פערים מגדריים בהשתלבות תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי-דתי, במיוחד בחינוך העל-יסודי. כך, כ-51% מהבנות ממוצא אתיופי בחינוך העל יסודי לומדות במוסדות ממלכתיים דתיים, לעומת כ-44% מהבנים.
עוד נמצא כי ביישובים בהם ישנם ריכוזים גבוהים של יוצאי אתיופיה, המוסדות המעורבים (בנים ובנות) בחמ"ד קולטים בממוצע שיעור גבוה בהרבה של תלמידים ממוצא אתיופי בהשוואה למוסדות הנפרדים19%) ו 5% -בהתאמה). נתונים אלו עקביים לממצאים שהראו כי בתי ספר מעורבים קולטים שיעורים הרבה יותר גבוהים של תלמידים מרקע סוציו אקונומי נמוך מאשר בתי ספר -נפרדים.
בחינת ההשתלבות של תלמידים ממוצא אתיופי במוסדות ממלכתיים דתיים על יסודיים נפרדים לפי מגדר , מעלה כי שיעור הבנות ממוצא אתיופי בחמ"ד העל היסודי הלומדות במוסדות נפרדים גבוה משיעור הבנים ) 62% ו- 53%בהתאמה). בהצטרף לנתונים נוספים, לפיהם שיעור הבנות ממוצא אתיופי הלומדות בחמ"ד, היסודי והעל יסודי , גבוה משיעור הבנים ) 48%-50% בחינוך היסודי ו- 44%-51% בחינוך העל יסודי), נראה כי הדבר מלמד על קליטה ושילוב טובים יותר של בנות ממוצא אתיופי בחמ"ד בהשוואה לבנים ממוצא אתיופי.

עוד נמצא כי מרבית התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד לומדים במחוזות דרום ומרכז כ – -
58% בחינוך היסודי וכ- 56% בחינוך העל יסודי, ומנגד שיעור נמוך במיוחד של תלמידים -
ממוצא אתיופי לומד במחוז יהודה ושומרון ) כ- 4% הן בחינוך היסודי והן בחינוך העל יסודי(.
באשר להישגים הלימודיים של תלמידים ממוצא אתיופי במקצועות הליבה, על פי מבחני המיצ"ב
לשנים תשס"ח תשע"ג, נמצא כי אלה נופלים באופן ניכר מההישגים של יתר תלמידי החמ"ד. בחינוך היסודי, הפערים נמוכים יותר במקצועות ה"חלשים "של החמ"ד )אנגלית ומדעים( וגבוהים יותר במקצועות ה"חזקים" של החמ"ד )עברית ומתמטיקה(. כמו כן , הפערים עולים עם העלייה בגיל. בחינוך היסודי ניתן לראות מגמה של צמצום בפערים בין השנים 2008-2013 בעברית ובמתמטיקה.
ההישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד נמוכים גם בהשוואה להישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי, הן בחינוך היסודי )כיתות ה) והן בחינוך העל יסודי, למעט במקצוע המתמטיקה שבו לא נמצאו פערים משמעותיים בין תלמידים ממוצא
אתיופי בשני סוגי הפיקוח.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
לפי המחקר, הדבר נובע קודם כל מעניין טכני - בשנת 2015 למדו פחות תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי-דתי מאשר בשנת 2009, ואילו מספרם של כלל התלמידים בחינוך הממלכתי דתי עלה. סיבות נוספות שמציין המחקר הם המהלך של משרד החינוך ומנהל החמ"ד לסגירת בתי ספר בהם ישנם ריכוזים גבוהים של תלמידים ממוצא אתיופי (כמו בי"ס נר עציון בפ"ת) והשיפור בשילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.
עוד מראה המחקר כי בין השנים 2009-2015 פחת שיעור התלמידים ממוצא אתיופי הלומדים בחינוך הממלכתי דתי, במיוחד בחינוך היסודי (מ-59% בשנת 2009 ל-49% בשנת 2015). לפי המחקר, סיבות אפשריות לכך הן תהליכי חילון בקרב יוצאי אתיופיה ומגמות של התחזקות החינוך ה'תורני' בחינוך הממלכתי דתי היסודי, הממעט לקלוט לשורותיו תלמידים ממוצא אתיופי (כ-68% מהתלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי דתי היסודי לומדים במוסדות מעורבים).
נתוני המחקר מלמדים גם על פערים מגדריים בהשתלבות תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי-דתי, במיוחד בחינוך העל-יסודי. כך, כ-51% מהבנות ממוצא אתיופי בחינוך העל יסודי לומדות במוסדות ממלכתיים דתיים, לעומת כ-44% מהבנים.
עוד נמצא כי ביישובים בהם ישנם ריכוזים גבוהים של יוצאי אתיופיה, המוסדות המעורבים (בנים ובנות) בחמ"ד קולטים בממוצע שיעור גבוה בהרבה של תלמידים ממוצא אתיופי בהשוואה למוסדות הנפרדים19%) ו 5% -בהתאמה). נתונים אלו עקביים לממצאים שהראו כי בתי ספר מעורבים קולטים שיעורים הרבה יותר גבוהים של תלמידים מרקע סוציו אקונומי נמוך מאשר בתי ספר -נפרדים.
בחינת ההשתלבות של תלמידים ממוצא אתיופי במוסדות ממלכתיים דתיים על יסודיים נפרדים לפי מגדר , מעלה כי שיעור הבנות ממוצא אתיופי בחמ"ד העל היסודי הלומדות במוסדות נפרדים גבוה משיעור הבנים ) 62% ו- 53%בהתאמה). בהצטרף לנתונים נוספים, לפיהם שיעור הבנות ממוצא אתיופי הלומדות בחמ"ד, היסודי והעל יסודי , גבוה משיעור הבנים ) 48%-50% בחינוך היסודי ו- 44%-51% בחינוך העל יסודי), נראה כי הדבר מלמד על קליטה ושילוב טובים יותר של בנות ממוצא אתיופי בחמ"ד בהשוואה לבנים ממוצא אתיופי.

עוד נמצא כי מרבית התלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד לומדים במחוזות דרום ומרכז כ – -
58% בחינוך היסודי וכ- 56% בחינוך העל יסודי, ומנגד שיעור נמוך במיוחד של תלמידים -
ממוצא אתיופי לומד במחוז יהודה ושומרון ) כ- 4% הן בחינוך היסודי והן בחינוך העל יסודי(.
באשר להישגים הלימודיים של תלמידים ממוצא אתיופי במקצועות הליבה, על פי מבחני המיצ"ב
לשנים תשס"ח תשע"ג, נמצא כי אלה נופלים באופן ניכר מההישגים של יתר תלמידי החמ"ד. בחינוך היסודי, הפערים נמוכים יותר במקצועות ה"חלשים "של החמ"ד )אנגלית ומדעים( וגבוהים יותר במקצועות ה"חזקים" של החמ"ד )עברית ומתמטיקה(. כמו כן , הפערים עולים עם העלייה בגיל. בחינוך היסודי ניתן לראות מגמה של צמצום בפערים בין השנים 2008-2013 בעברית ובמתמטיקה.
ההישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחמ"ד נמוכים גם בהשוואה להישגים של תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הממלכתי, הן בחינוך היסודי )כיתות ה) והן בחינוך העל יסודי, למעט במקצוע המתמטיקה שבו לא נמצאו פערים משמעותיים בין תלמידים ממוצא
אתיופי בשני סוגי הפיקוח.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה