שלום לכל גולשי אתר פיתה!
היום אני בן 8 חודשים!


מה שמצחיק בכל העניין הוא שאני עדיין מוגדר כ"גור" על אף שלפי הגודל שלי אני כבר ממזמן לא "גור".
חדי העין יודעים לזהות על פי ההליכה וההתנהגות שלי שאני עדיין גור. מיטל לא מבינה מי יודע מה בדברים האלה. היא בכלל קוראת לי "תינוקי".
כל שבוע אני רוכש חברים חדשים באוניברסיטת אריאל. עוד אנשים לקפוץ עליהם, ללקק אותם, או ללעוס להם את המטען של הלפ-טופ כשהם לא מסתכלים. הבעיה היא שכל שבוע השיעורים נהיים משעממים יותר, ומזג האוויר בחוץ לא ממש עוזר לי להישאר ערני.
​
בתור כלב שמגיע מארצות הקור ושחיין מלידה אני אמור להנות מכל עניין ה"חורף" הזה. אז זהו. שלא. כמו שאני לא נהנה ממקלחת, אני גם לא נהנה לעשות את צרכיי בגשם או לרוץ משיעור לשיעור באוניברסיטה בקור המקפיא של אריאל.
מה גם שיש פחות אפשרות לטיולים ומשחקים בחוץ...
מיטל משתדלת לשעשע אותי ולעזור לי לפרוק את האנרגיות שלי אבל זה ממש לא קל!






בשבת האחרונה בילינו כל משפחת פישמן אצל סבתא שרה בשכונת בבלי בתל אביב. תמיד כשאני מגיע אליה אני ממש נהייה היפראקטיבי. למה? כמות הכלבים ההיסטרית שיש באזור במיוחד בפארק הירקון שמול הבית פשוט משבשים לי את כל החושים.
כשאני יורד עם מיטל לעשות צרכים ולטייל שם אני בכלל מתבלבל ומתחיל לרוץ קדימה ואחורה ללא מטרה.
אני מקווה שעוד כמה ביקורים שם וזה יעבור לי, כי סבתא לא ממש אוהבת שאני רץ לה בבית.




אז מה עשינו בשבת?
בשישי בערב עשינו ארוחה חגיגית כמובן, ולאחר מכן יצאתי עם סבא שלמה ומיטל לטייל בפארק. יש שם גן חיות קטן והיו שם במבים קטנים, איילים, ברווזים ובנות יענה. כשהתקרבתי, בשקט ובנימוס, אחד האיילים ניסה לתקוע בי את הקרניים שלו.
חה חה! הוא לא ממש הצליח כי יש גדר. נראה לי שזה ממש כאב לו..
למחרת, לאחר ארוחת הבוקר הטעימה, הלכתי גם אני, כמו הילדים ההולכים על 2 אל תנועת הנוער שלי.
יש ילדים שהלכו ל"צופים" ויש ל"בני עקיבא" (עזרא לא ראיתי...) ואני הלכתי לפגוש את חברי למשפחת כלבי הנחייה :) מה, זה לא תנועת נוער?
יש לנו מפקד ופעולה, ויש זמן לשחק גם. פגשתי את באפי וקוויז. באפי כבר בת 3 ויש לה פחות מרץ ממני, אבל דאגתי לשגע אותה כמו שצריך, וקוויז כמעט בת שנה. רצנו יחד והתפלשנו בבוץ כמו שאנחנו אוהבים :) את שתיהן אני כבר מכיר היטב מהפעולות הקודמות. עוד כמה חודשים קוויז מתגייסת ומתחילה את קורס כלבי הנחייה בבית עובד. אני כנראה אתגייס לא הרבה אחריה...
מה שדפק את כל העסק היה ענן ענקי אפור ומלא בגשם שהחליט להתיישב מול הגינה שלנו. אז כולם ברחו הביתה, ואני חזרתי לשנת צהריים אצל סבתא.
במוצאי שבת דודה שלי שנהב חזרה מה"מסע ישראלי", וקיבלתי את פניה בהרבה ליקוקים כמו שאני אוהב. היא קצת פחות..
השבוע מי שלא יודע זה שבוע ארגון בבני עקיבא ושנהב גם ככה לא הרבה בבית בגלל ההכנות עם החניכים להופעות ולתצוגת חדרים. מי שיגיע מחר להופעות של סניף כפר גנים, בעז"ה גם אני אגיע :)
חפשו אותי עם הוסט הכחול ובואו להגיד שלום ולקבל ליקוק :)
שיהיה חורף חם,
אבל עם הרבה גשם בחוץ בשביל הכנרת שלנו.
אוהב,
שארפ :)