- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
חינוך
מחקר: בוגרי החינוך הממלכתי ממשיכים ללימודי מדעים פי 1.5 מהדתיים
כ"ז חשון ה'תשע"ה 20/11/2014
מערכת ′פיתה′
הנתון המרכזי והמשמעותי שך סקר שערכה תנועת נאמני תורה ועבודה, באמצעות אריאל פינקלשטיין, ובשיתוף קרו טראמפ, על 'השתלבות בוגרי חינוך החמ"ד בהשכלה הגבוהה ובמקצועות המדעיים בפרט', בהתייחס לשנתונים 1996-2004 העלה כי 14.4% (70,837) מבוגרי החינוך הממלכתי ממשיכים ללימודי מקצועות מדעיים בהשכלה הגבוהה, לעומת 9.6% (11,177) מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי. אם כן, באופן יחסי בוגרי החינוך הממלכתי לומדים מקצועות מדעיים פי 1.5 (גבוה ב-50%) יותר מאשר בוגרי החינוך הממלכתי-דתי.
למעשה, ברוב התחומים הנלמדים בהשכלה הגבוהה, מלבד המקצועות המדעיים, שיעור התלמידים שהמשיכו דומה בשני בסוגי הפיקוח, מלבד תחומי ההוראה ומקצועות העזר הרפואיים שבהם ישנו יתרון ניכר לבוגרי החינוך הממלכתי-דתי, ומנגד תחום מדעי החברה שבו ישנו יתרון ניכר לבוגרי החינוך הממלכתי. עם זאת, גם בתחום מדעי החברה היחס בין שיעורי התלמידים מבין שני סוגי הפיקוח נמוך יותר מאשר בתחום המדעים: שיעור בוגרי החינוך הממלכתי שלמדו מדעי החברה גבוה פי 1.35 (גבוה ב-35%) משיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי שלמדו תחום זה, בעוד במקצועות המדעיים היחס, כאמור, היה גבוה יותר, פי 1.5.
יתרה מכך, הנתונים מלמדים כי לגבי תשעת השנתונים שנבדקו במדגם, לא רק ששיעור בוגרי החינוך הממלכתי הלומדים מקצועות מדעיים גבוה ב-50% מאשר שיעור זה בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, אלא שבין הלומדים מקצועות מדעיים בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, שיעור גבוה מאוד – 35%, למעלה משליש – עושה זאת במכללות, לעומת 26% מבין בוגרי החינוך הממלכתי. מגמה זו בולטת במיוחד בתחומי ההנדסה והאדריכלות שהם התחומים המדעיים המרכזיים שניתן ללמוד במכללות: לפי הנתונים העדכניים יותר לגבי בוגרי התיכון בשנתון 2004, מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הלומדים הנדסה ואדריכלות 38% עושים זאת במכללות, לעומת 12% בלבד בקרב בוגרי החינוך הממלכתי. לנתון זה ישנה חשיבות לא מבוטלת, זאת מפני ששתי ועדות שונות מטעם המדינה הצביעו בשנים האחרונות על החולשה של בוגרי המכללות בתחומי ההנדסה, על הקושי שלהם למצוא עבודה ועל כך שהשכר המשולם לבוגרי המכללות במקצועות ההנדסה נמוך בשיעור ניכר מאשר השכר של בוגרי האוניברסיטאות במקצועות אלו.
מוסד הטכניון בחיפה הוא מוסד אקדמי נחשב ביותר בארץ ואף בעולם ללימודי תואר ראשון במקצועות המדעיים, כך שבדיקת שיעור הלומדים בטכניון מהווה אינדיקציה נוספת לאיכות התואר המדעי של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. הממצאים מלמדים כי שיעור התלמידים הלומדים בטכניון מתוך כלל בוגרי כל פיקוח, גבוה באופן יחסי בחינוך הממלכתי ביותר מפי שלושה מאשר בחינוך הממלכתי-דתי, ובנוסף, 23.8% מבוגרי החינוך הממלכתי שהמשיכו ללימודים מדעיים עשו זאת בטכניון לעומת 14% בלבד מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. כך, בעוד שעל כל בוגר של החינוך הממלכתי-דתי ישנם 4 בוגרי חינוך ממלכתי, על כל בוגר של החינוך הממלכתי-דתי שהתחיל ללמוד בטכניון ישנם יותר מ-12 בוגרים של החינוך הממלכתי שהתחילו ללמוד בטכניון.
כאשר בוחנים את ההיבטים המגדריים בין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי שהמשיכו ללימודים במקצועות מדעיים, המגמה המסתמנת היא ששיעור הגברים גבוה יותר בתחום ההנדסה והאדריכלות, ואילו שיעור הנשים גבוה יותר בתחום מדעי הטבע והמתמטיקה.
בתחום הרפואה הממצאים הכלליים דומים, אך ישנו יתרון קל לבוגרי החינוך הממלכתי-דתי: בעוד 0.8% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי שהמשיכו להשכלה הגבוהה בשנתונים 2004-1996 המשיכו ללימודי רפואה, מבין בוגרי החינוך הממלכתי שהמשיכו להשכלה הגבוהה עשו זאת 0.7%. עם זאת, כאשר בוחנים את המגמה לאורך השנים ניתן לראות מגמה של ירידה בלימודי רפואה בחינוך הממלכתי-דתי: בעוד במחזורים 1997-1996 השיעור היחסי של תלמידי הרפואה מקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי היה שהמשיכו להשכלה הגבוהה היה 1.15%, כמעט פי-שניים מאשר בחינוך הממלכתי באותה העת, במהלך השנים חלה נסיגה בשיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתחום הרפואה, כך שבשני המחזורים האחרונים שנבדקו (2004-2003) שיעורם היה אף נמוך יותר מאשר שיעור בוגרי החינוך הממלכתי בתחום זה.
החלק האחר של המחקר סוקר את המגמות בנוגע להשתלבות של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשאר התחומים בהשכלה הגבוהה. הממצאים מעלים כי הפער המשמעותי בין בוגרי החינוך הממלכתי לבוגרי החינוך הממלכתי-דתי הנו בתחום מדעי החברה. 22.1% מבין בוגרי החינוך הממלכתי השתלבו בלימודים אקדמיים בתחום זה, לעומת 16.2% בחינוך הממלכתי-דתי. בתחומי המשפטים, מדעי הרוח והעסקים וניהול ניתן לראות שיעור דומה מאוד של בוגרי החינוך הממלכתי ובוגרי החינוך הממלכתי-דתי עם יתרון קל מאוד לבוגרי החינוך הממלכתי (משפטים: 2.7% מבין בוגרי החינוך הממלכתי לעומת 2.5% מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי; מדעי הרוח: 5.8% מבוגרי הממלכתי לעומת 5.4% בממלכתי-דתי; עסקים וניהול: 3.5% בחינוך הממלכתי לעומת 3.1% בחינוך הממלכתי-דתי). מנגד, בתחום מקצועות העזר הרפואיים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכדומה), שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי דווקא גבוה פי 1.4 מהשיעור המקביל בקרב בוגרי החינוך הממלכתי (2.1% מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת 1.5% מבין בוגרי החינוך הממלכתי). כמו כן, יותר מ-92% מהלומדים בתחום מקצועות העזר הרפואיים מקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הן נשים לעומת 87% בחינוך הממלכתי.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
הנתון המרכזי והמשמעותי שך סקר שערכה תנועת נאמני תורה ועבודה, באמצעות אריאל פינקלשטיין, ובשיתוף קרו טראמפ, על 'השתלבות בוגרי חינוך החמ"ד בהשכלה הגבוהה ובמקצועות המדעיים בפרט', בהתייחס לשנתונים 1996-2004 העלה כי 14.4% (70,837) מבוגרי החינוך הממלכתי ממשיכים ללימודי מקצועות מדעיים בהשכלה הגבוהה, לעומת 9.6% (11,177) מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי. אם כן, באופן יחסי בוגרי החינוך הממלכתי לומדים מקצועות מדעיים פי 1.5 (גבוה ב-50%) יותר מאשר בוגרי החינוך הממלכתי-דתי.
למעשה, ברוב התחומים הנלמדים בהשכלה הגבוהה, מלבד המקצועות המדעיים, שיעור התלמידים שהמשיכו דומה בשני בסוגי הפיקוח, מלבד תחומי ההוראה ומקצועות העזר הרפואיים שבהם ישנו יתרון ניכר לבוגרי החינוך הממלכתי-דתי, ומנגד תחום מדעי החברה שבו ישנו יתרון ניכר לבוגרי החינוך הממלכתי. עם זאת, גם בתחום מדעי החברה היחס בין שיעורי התלמידים מבין שני סוגי הפיקוח נמוך יותר מאשר בתחום המדעים: שיעור בוגרי החינוך הממלכתי שלמדו מדעי החברה גבוה פי 1.35 (גבוה ב-35%) משיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי שלמדו תחום זה, בעוד במקצועות המדעיים היחס, כאמור, היה גבוה יותר, פי 1.5.
יתרה מכך, הנתונים מלמדים כי לגבי תשעת השנתונים שנבדקו במדגם, לא רק ששיעור בוגרי החינוך הממלכתי הלומדים מקצועות מדעיים גבוה ב-50% מאשר שיעור זה בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, אלא שבין הלומדים מקצועות מדעיים בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, שיעור גבוה מאוד – 35%, למעלה משליש – עושה זאת במכללות, לעומת 26% מבין בוגרי החינוך הממלכתי. מגמה זו בולטת במיוחד בתחומי ההנדסה והאדריכלות שהם התחומים המדעיים המרכזיים שניתן ללמוד במכללות: לפי הנתונים העדכניים יותר לגבי בוגרי התיכון בשנתון 2004, מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הלומדים הנדסה ואדריכלות 38% עושים זאת במכללות, לעומת 12% בלבד בקרב בוגרי החינוך הממלכתי. לנתון זה ישנה חשיבות לא מבוטלת, זאת מפני ששתי ועדות שונות מטעם המדינה הצביעו בשנים האחרונות על החולשה של בוגרי המכללות בתחומי ההנדסה, על הקושי שלהם למצוא עבודה ועל כך שהשכר המשולם לבוגרי המכללות במקצועות ההנדסה נמוך בשיעור ניכר מאשר השכר של בוגרי האוניברסיטאות במקצועות אלו.
מוסד הטכניון בחיפה הוא מוסד אקדמי נחשב ביותר בארץ ואף בעולם ללימודי תואר ראשון במקצועות המדעיים, כך שבדיקת שיעור הלומדים בטכניון מהווה אינדיקציה נוספת לאיכות התואר המדעי של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. הממצאים מלמדים כי שיעור התלמידים הלומדים בטכניון מתוך כלל בוגרי כל פיקוח, גבוה באופן יחסי בחינוך הממלכתי ביותר מפי שלושה מאשר בחינוך הממלכתי-דתי, ובנוסף, 23.8% מבוגרי החינוך הממלכתי שהמשיכו ללימודים מדעיים עשו זאת בטכניון לעומת 14% בלבד מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. כך, בעוד שעל כל בוגר של החינוך הממלכתי-דתי ישנם 4 בוגרי חינוך ממלכתי, על כל בוגר של החינוך הממלכתי-דתי שהתחיל ללמוד בטכניון ישנם יותר מ-12 בוגרים של החינוך הממלכתי שהתחילו ללמוד בטכניון.
כאשר בוחנים את ההיבטים המגדריים בין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי שהמשיכו ללימודים במקצועות מדעיים, המגמה המסתמנת היא ששיעור הגברים גבוה יותר בתחום ההנדסה והאדריכלות, ואילו שיעור הנשים גבוה יותר בתחום מדעי הטבע והמתמטיקה.
בתחום הרפואה הממצאים הכלליים דומים, אך ישנו יתרון קל לבוגרי החינוך הממלכתי-דתי: בעוד 0.8% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי שהמשיכו להשכלה הגבוהה בשנתונים 2004-1996 המשיכו ללימודי רפואה, מבין בוגרי החינוך הממלכתי שהמשיכו להשכלה הגבוהה עשו זאת 0.7%. עם זאת, כאשר בוחנים את המגמה לאורך השנים ניתן לראות מגמה של ירידה בלימודי רפואה בחינוך הממלכתי-דתי: בעוד במחזורים 1997-1996 השיעור היחסי של תלמידי הרפואה מקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי היה שהמשיכו להשכלה הגבוהה היה 1.15%, כמעט פי-שניים מאשר בחינוך הממלכתי באותה העת, במהלך השנים חלה נסיגה בשיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתחום הרפואה, כך שבשני המחזורים האחרונים שנבדקו (2004-2003) שיעורם היה אף נמוך יותר מאשר שיעור בוגרי החינוך הממלכתי בתחום זה.
החלק האחר של המחקר סוקר את המגמות בנוגע להשתלבות של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשאר התחומים בהשכלה הגבוהה. הממצאים מעלים כי הפער המשמעותי בין בוגרי החינוך הממלכתי לבוגרי החינוך הממלכתי-דתי הנו בתחום מדעי החברה. 22.1% מבין בוגרי החינוך הממלכתי השתלבו בלימודים אקדמיים בתחום זה, לעומת 16.2% בחינוך הממלכתי-דתי. בתחומי המשפטים, מדעי הרוח והעסקים וניהול ניתן לראות שיעור דומה מאוד של בוגרי החינוך הממלכתי ובוגרי החינוך הממלכתי-דתי עם יתרון קל מאוד לבוגרי החינוך הממלכתי (משפטים: 2.7% מבין בוגרי החינוך הממלכתי לעומת 2.5% מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי; מדעי הרוח: 5.8% מבוגרי הממלכתי לעומת 5.4% בממלכתי-דתי; עסקים וניהול: 3.5% בחינוך הממלכתי לעומת 3.1% בחינוך הממלכתי-דתי). מנגד, בתחום מקצועות העזר הרפואיים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכדומה), שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי דווקא גבוה פי 1.4 מהשיעור המקביל בקרב בוגרי החינוך הממלכתי (2.1% מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת 1.5% מבין בוגרי החינוך הממלכתי). כמו כן, יותר מ-92% מהלומדים בתחום מקצועות העזר הרפואיים מקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הן נשים לעומת 87% בחינוך הממלכתי.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה