- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
כתבות
בתי-כנסת שבבנייה נאלצים לשלם סכומי עתק של אגרות לעירייה
י"ב חשון ה'תשע"ה 05/11/2014
מערכת ′פיתה′
ועדה של חברי מועצת העיר דורשת לתקצב את הנושא במימון עירוני * כמו כן תפנה לקבלת חו"ד משפטית שתבחן אם ניתן לפטור את בתיהכנ"ס מאגרות אלה
כל מי שהיה שותף פעיל בבניית בית כנסת, יודע עד כמה העניין הזה מסורבל, ושואב הרבה כוחות, והרבה מאוד...כסף. איתור שטח, קבלת הסכמה של העירייה להקצות אותו לייעוד זה, דרך הייסורים של תהליך ההקצאה הנמשך שנים, גיוס כסף מחברים, גיוס תורמים, תכנון המבנה, ובשעה טובה – הבנייה עצמה, בקיצור – סיפור מהסרטים.

אחד המכשולים הגבוהים ביותר במיזם מעין זה הוא הכסף. נכון שניתן היה לצפות שהרשות המקומית תעמיד לרשות הקהילה מבנה ראוי לבית כנסת במימונה המלא, בדיוק כפי שהיא מעמידה בית ספר או מתנ"ס וספרייה, אך המציאות אחרת, וגם אם ולאחר שעוברים את מסלול הייסורים של איתור שטח, הסכמת העירייה והקצאת השטח, עדיין יש את המשימה הקשה של גיוס הכסף.
בשנים האחרונות נתפס בפ"ת 'מנהג', שכל משפחה בקהילה הבונה בית כנסת משלה, משתתפת באיזור האלפיים דולר!!! מתברר, שאין אופציה אחרת.

העירייה מצידה, מעבר לקרקע שבנדיבותה מקצה לעמותה, מוכנה להשתתף בסכום של עד 25 אחוז מההוצאות של העמותה על הבנייה או 450 אלף שקל – הנמוך מביניהם, סכום נכבד, לכל הדעות.
ואכן, נכון להיום יש כעשרה בתי כנסת הנמצאים בשלבי בנייה שונים, תוך כדי מרדף אחר...כסף.
אלא, שלחלק מבתי הכנסת האלה נפלה הפתעה לא נעימה, לה לא ציפו. כשהגיעו לשלב הסיום של לפני קבלת היתר הבנייה במינהל ההנדסה העירוני, התברר להם, שלא די בתשלום כבד לתאגיד המים מיתב (בין כמה עשרות ל-200 אלף שקל, תלוי בהיקף העבודה), עליהם לשלם גם סכום לא מבוטל (סכומים כנ"ל) אגרות לעירייה. כן, אותה עירייה שכיס אחד של העמותה תמלא בכסף, מהכיס השני תיקח אגרות לעצמה. נכון שמדובר במבנה ציבורי (בית כנסת) המשרת את האוכלוסיה, אבל סדר (וכסף) צריך להיות. (מעניין אם העירייה גובה אגרות גם על גני ילדים, למשל. לא בדקנו).

כך או כך, אגרות אלה שבתי הכנסת שבבנייה נאלצות לשלם לעירייה (כן, אין מה לעשות, בחוזה ההקצאה מול העירייה העמותות התחייבו לכך, אחרת לא היו חותמים איתן על החוזה), מכבידות מאוד על הקופות המדלדלות של העמותות האלה, ולא אחת מעכבים את הבנייה.

חבר מועצת העירייה, עו"ד רמי גרינברג, הגיש בזמנו הצעה לסדר היום של מועצת העיר, בנושא זה, ובעקבות כך הוחלט על הקמת ועדה של חברי מועצה שתבחן את הנושא.
אתמול, יום שלישי, התכנסו חברי הוועדה, בהרכב: עו"ד איציק דיעי, אוריאל בוסו, הרב אליהו ברוכי, הרב אליהו גינת, עו"ד רמי גרינברג ואדי קואז – כולם חברי מועצת העיר, ודנו בשאלה כיצד ניתן לסייע במימון עירוני לקהילות שלוקחות על עצמן פרויקט מורכב של בניית בית כנסת, מעבר למה שהעירייה מסייעת. (ויש להודות – היא מסייעת).
במסגרת הדיון הוצגו הבקשות הקיימות מבתי כנסת שונים שנמצאים בהליכי בנייה ברחבי העיר וזקוקים לסיוע נוסף בכדי לסיים את ההליך. מדובר בין השאר בבתי הכנסת: 'אוהל חיים' שבמרכז העיר, 'אהבת אחים' שבשכונת 'חן הצפון', 'רננים' שבכפר גנים ג', 'בית יוסף' בהדר גנים, 'כל ישראל' בבת גנים, 'היכל יעקב' בשכונת ורבר, ו-'פני מאיר' שבעמישב.
לאחר סקירת הבקשות ובחינתן החליטה הוועדה כי יש לתקצב את הנושא בסכום של 2 מליון ש"ח לשנת 2014 ותקציב נוסף של 5 מליון ש"ח לשנת 2015. תתכנס הוועדה שוב בכדי לבחון את הצרכים בפועל.
כמו כן הוחלט לפנות לקבלת חו"ד משפטית במטרה לפטור מתשלומי אגרות בניית בתי כנסת, מאחר שמדובר בצורך, ציבורי, לטובת כלל הציבור ומתוך הבנה שגם כך מדובר בקשיים גדולים שאין סיבה להעמיס על הקהילות קשיים נוספים.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
כל מי שהיה שותף פעיל בבניית בית כנסת, יודע עד כמה העניין הזה מסורבל, ושואב הרבה כוחות, והרבה מאוד...כסף. איתור שטח, קבלת הסכמה של העירייה להקצות אותו לייעוד זה, דרך הייסורים של תהליך ההקצאה הנמשך שנים, גיוס כסף מחברים, גיוס תורמים, תכנון המבנה, ובשעה טובה – הבנייה עצמה, בקיצור – סיפור מהסרטים.
אחד המכשולים הגבוהים ביותר במיזם מעין זה הוא הכסף. נכון שניתן היה לצפות שהרשות המקומית תעמיד לרשות הקהילה מבנה ראוי לבית כנסת במימונה המלא, בדיוק כפי שהיא מעמידה בית ספר או מתנ"ס וספרייה, אך המציאות אחרת, וגם אם ולאחר שעוברים את מסלול הייסורים של איתור שטח, הסכמת העירייה והקצאת השטח, עדיין יש את המשימה הקשה של גיוס הכסף.
בשנים האחרונות נתפס בפ"ת 'מנהג', שכל משפחה בקהילה הבונה בית כנסת משלה, משתתפת באיזור האלפיים דולר!!! מתברר, שאין אופציה אחרת.
העירייה מצידה, מעבר לקרקע שבנדיבותה מקצה לעמותה, מוכנה להשתתף בסכום של עד 25 אחוז מההוצאות של העמותה על הבנייה או 450 אלף שקל – הנמוך מביניהם, סכום נכבד, לכל הדעות.
ואכן, נכון להיום יש כעשרה בתי כנסת הנמצאים בשלבי בנייה שונים, תוך כדי מרדף אחר...כסף.
אלא, שלחלק מבתי הכנסת האלה נפלה הפתעה לא נעימה, לה לא ציפו. כשהגיעו לשלב הסיום של לפני קבלת היתר הבנייה במינהל ההנדסה העירוני, התברר להם, שלא די בתשלום כבד לתאגיד המים מיתב (בין כמה עשרות ל-200 אלף שקל, תלוי בהיקף העבודה), עליהם לשלם גם סכום לא מבוטל (סכומים כנ"ל) אגרות לעירייה. כן, אותה עירייה שכיס אחד של העמותה תמלא בכסף, מהכיס השני תיקח אגרות לעצמה. נכון שמדובר במבנה ציבורי (בית כנסת) המשרת את האוכלוסיה, אבל סדר (וכסף) צריך להיות. (מעניין אם העירייה גובה אגרות גם על גני ילדים, למשל. לא בדקנו).
כך או כך, אגרות אלה שבתי הכנסת שבבנייה נאלצות לשלם לעירייה (כן, אין מה לעשות, בחוזה ההקצאה מול העירייה העמותות התחייבו לכך, אחרת לא היו חותמים איתן על החוזה), מכבידות מאוד על הקופות המדלדלות של העמותות האלה, ולא אחת מעכבים את הבנייה.
חבר מועצת העירייה, עו"ד רמי גרינברג, הגיש בזמנו הצעה לסדר היום של מועצת העיר, בנושא זה, ובעקבות כך הוחלט על הקמת ועדה של חברי מועצה שתבחן את הנושא.
אתמול, יום שלישי, התכנסו חברי הוועדה, בהרכב: עו"ד איציק דיעי, אוריאל בוסו, הרב אליהו ברוכי, הרב אליהו גינת, עו"ד רמי גרינברג ואדי קואז – כולם חברי מועצת העיר, ודנו בשאלה כיצד ניתן לסייע במימון עירוני לקהילות שלוקחות על עצמן פרויקט מורכב של בניית בית כנסת, מעבר למה שהעירייה מסייעת. (ויש להודות – היא מסייעת).
במסגרת הדיון הוצגו הבקשות הקיימות מבתי כנסת שונים שנמצאים בהליכי בנייה ברחבי העיר וזקוקים לסיוע נוסף בכדי לסיים את ההליך. מדובר בין השאר בבתי הכנסת: 'אוהל חיים' שבמרכז העיר, 'אהבת אחים' שבשכונת 'חן הצפון', 'רננים' שבכפר גנים ג', 'בית יוסף' בהדר גנים, 'כל ישראל' בבת גנים, 'היכל יעקב' בשכונת ורבר, ו-'פני מאיר' שבעמישב.
לאחר סקירת הבקשות ובחינתן החליטה הוועדה כי יש לתקצב את הנושא בסכום של 2 מליון ש"ח לשנת 2014 ותקציב נוסף של 5 מליון ש"ח לשנת 2015. תתכנס הוועדה שוב בכדי לבחון את הצרכים בפועל.
כמו כן הוחלט לפנות לקבלת חו"ד משפטית במטרה לפטור מתשלומי אגרות בניית בתי כנסת, מאחר שמדובר בצורך, ציבורי, לטובת כלל הציבור ומתוך הבנה שגם כך מדובר בקשיים גדולים שאין סיבה להעמיס על הקהילות קשיים נוספים.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה